שאלה
שלום, אני נערה בת 15 ממירושלים.עוד כמה ימים..יהיה בעז"ה לא יהיה ..אבל מתוכנן להיות פינוי היישוב עמונה וחברון.אני רוצה מאוד ללכת להאבק שם אבל ההורים שלי לא מסכימים לי.רציתי גם ללכת לגוש קטיף, כי זה מאוד חשוב לי..אבל הם לא הסכימו והחלטתי להשאר בבית כדי לכבד אותם..אבל יצא שהייתי עצבנית עליהם ורבנו. השאלה היא מה כדאי לי לעשות עכשיו..ללכת לעמונה\חברון למרות שההורים שלי מסרבים או להשאר בבית למרות שזה יהיה לי ממש ממש ממש קשה ואני יהיה עצבוה ועצבנית
בבקשה תענו מהר כי אני צכה כיוון לדעת מה לעשות..תודה רבה..ולילה טוב!
תשובה
שלום הדר,
אשרייך שאת חדורה באהבת ארץ ישראל, ומתלבטת בין כיבוד הורים וארץ ישראל, שני דברים ערכיים מאוד.
לפי דעתי, את צריכה לכבד את הוריך ולהישאר בבית. נכון, ארץ ישראל מאוד חשובה לנו, וכל מסירה של שטחים ממנה, זה כמו לחתוך בגוף חי. אבל, ואולי זה נשמע נדוש קצת - ישנם עוד אלפי בני נוער שיכולים להיאבק שם, ולך יש זוג הורים אחד, שאת מאוד חשובה להם, ועליך לכבדם למרות הקושי שבדבר.
נכון שאת לא חייבת לשמוע בקולם, כשם שהם לא יכולים להחליט בשבילך עם מי להתחתן (מצוות כיבוד הורים מתייחסת בעיקר לעזרה להם ודברים אשר אינם פוגעים בחופש הבחירה שלך), אולם לא כדאי ללכת איתם ראש בראש. אחרי הכל קיבלת מהם הרבה מאוד ובע"ה עוד תקבלי מהם הרבה מאוד. חבל מאוד לגרום לפיצוץ על הרקע הזה.
את כותבת שאם לא תלכי, את תהיי מאוד מרירה וכועסת.
אני חושבת, שזה בידיים שלך איך תרגישי - נכון, את יכולה לכעוס על הוריך שלא כיבדו את רצונך, ועוד המון טענות שונות ומשונות - אבל, את יכולה גם לומר לעצמך שאת בחורה עם נפש אצילית, ולא רצית לפגוע בהוריך, את גם עברת פה איזשהו מאבק פנימי, וניצחת בגדול, כן, כי אלה הוריך.
תחשבי מחשבות חיוביות, לא מרירות.
וחוץ מזה, גם מצוות כיבוד הורים יכולה למנוע את הגירוש, הרי אנו יודעים שהקב"ה שוקל את מעשינו ולפי זה מכלכל את צעדיו. הוא מצפה מאיתנו לאסוף מצוות, להיות אנשים טובים יותר.
לא רק להיות שם זה חלק מהמאבק, גם להתפלל ולומר תהילים, לדעת את ערכה של ארץ ישראל ואם יש באפשרותך להעביר את ערך מעלה של ארץ ישראל לילדים ונוער, מה טוב.
מקווה שעזרתי לך,
אם עדיין את מסופקת, אשמח אם תפני אלי באופן אישי -
רעות
yohi253@Walla.com