כיבוד אב

פרטי הדינים מפורטים בשולחן ערוך יורה דעה סימן רם, ומומלץ לעיין שם.
ובקצרה - ביחס להורים אנו מצווים בשתי מצוות: מורא וכיבוד.
מצוות מורא עניינה להביע יראה כלפי ההורה - לא לשבת במקומו, לא להתפרץ לדבריו, לא לכנותו בשמו הפרטי אלא 'אבא/אמא', וכדומה.
לעומת זאת מצוות כיבוד עניינה לתמוך ולסעוד את ההורים, לדאוג לכך שתהיה להם רמת חיים מכובדת וסבירה.
(ברוב המקרים אנו מממשים את דיני הכיבוד בגילאים מבוגרים, ולא בנערותינו)

אך מעבר לפן הטכני, יש להזכיר את החשיבות הרבה של השאיפה להידברות ופשרה, לנסות בכל מאודינו להגיע לשפה משותפת ולהבנה עם הורינו, ויהי המצב מסובך ככל שיהיה.
כמו כן, תפקידו של הילד בבית איננו לנקוט עמדה כאחד ההורים, אלא להשאר נאמן לשניהם, לאהוב את שניהם ולכבדם באופן שווה, תוך נסיון להשאר מחוץ לוויכוח ולסיכסוכים.
פעמים רבות והילד יכול לשמש כגשר ומניע להתפשרות והתפייסות.
כל טוב-
עקיבא