כונת חניכות ללימודים באולפנא וחיזוק רוחני

בס"ד
שלום רב למדריכה המסורה!
כל הכבוד על המסירות והאכפתיות הרבה שלך, כלפי חניכותייך.

אני חושבת שעלייך לשים ברקע כי: "לא עלייך המלאכה לגמור", ובמילים פשוטות: את תשתדלי ותעשי כפי יכולתך, אך עלייך לזכור כל הזמן, שהבנות האלה מושגחות ומנותבות בדרך שייעד להם ריבונו של עולם, וגם חלילה הן ייבחרו בדרך אחרת ממה שאת רוצה, כנראה זה עדיין לא הזמן שלהן לכך. ואת?, את זוכה להיות דמות בחיים שלהם, מן שוטר קטן שנמצא בצומת דרכים ומנסה לנתב את כיוון התנועה. יש לך תפקיד יקר וחשוב, ובהחלט את זו שיכולה לסייע להם לבחור בצומת הזו של חייהם, אבל את יכולה לעזור. לא לבחור במקומם, לא להיכנס להם למחשבות, וגם לא לנטרל את כל ההשפעה הסביבתית שיש להם מבית ומחוץ.
את משתדלת כפי יכולתך, ויהי רצון שיהא ה´ בעזרך.

מתוך נקודת מבט זו אפשר בהחלט לצאת לעבודה, ולעשות את המקסימום בעז"ה:

הייתי מממליצה לך ראשית לפתוח את עניין בחירת מקום הלימודים לדיון. מה זה מבחינתן? מי בעצם המחליט (אולי זה בכלל רק שיקול דעת של ההורים), מה זה אומר שאני בוחר במקום לימודים מסוים (אולי בכלל הן לא מבינות את ההשלכות והמשמעות) ועוד שאלות כאלו, שבעצם מבררות את הבחירה הזו. כך הן יצאו עם יותר הבנה לקראת מה הן הולכות, וגם את תדעי יותר בוודאות, מה המקום שלהם הנוכחי, כך תוכלי להיערך יותר נכון להמשך המהלך ותדעי על מה חשוב לשים דגש.

אחרי שלב הבירור הספציפי של בחירת מקום לימודים, אולי כדאי שתעשו בירור, כמובן ברמה שאת יודעת שיכולה להתאים להן (ממרום שנותיי אני כבר לא זוכרת איזו רמה מתאימה לגיל זה), של מה היו רוצות מעצמן, ציפיות בכל תחומי החיים, לימודים, משפחה, חברה, דת ועוד. תני להן ללכת הכי רחוק, כאילו אין גבולות ואין בושות או מחסומים כאלה ואחרים, (בכללי חשוב לעודד את המקום הזה, שרוצה הכי רחוק ומצפה מעצמו), כך תתחדד להן הנקודה שהן ייחודיות ובעלות יכולת בחירה, ואפילו אם משפחתם הולכת בדרך מסוימת, ייתכן שהן רוצות בכלל כיוון אחר. כי להן יש מטרה רחוקה וגדולה יותר.

מתוך שתי ההבנות הנ"ל, אפשר להמשיך ופשוט לעשות פעולות שמפגישות עם מגוון הצדדים של התורה. פעולות על חסד, עזרה לזולת, נתינה (אפשר ממש בפועל לךהתנדב). אפשר לספר קצת סיפורי צדיקים- שייפגשו מה זה אדם שמייצג תורה. אפשר פעולות שקשורות למסירות נפש לארץ ישראל. פעולות שמסבירות על עמ"י, קיצר: כל מה שגדלת עליו והסבירו לך בסמינריון הדרכה. כל הערכים הללו זה בעצם התורה ממגוון צדדיה, וברגע שהן יתחברו לערכים הללו, ממילא הן יירצו מקום תורני יותר בחייהן.

לקראת הזמן שבו הם בפועל מתחילות לחפש מקום הייתי מנסה לחבר את כל המהלך הזה למשהו אחד שקושר את הכל. לחבר את הרצון שלהם לחיים ערכיים, עם ההבנה שיש להן כוח לבחור אחרת מסביבתן, ועם ההבנה שיש לבחירה הזו משמעות מסוימת להמשך הדרך שלהן,זו צומת והן יכולות לבחור לאן לפנות.

אולי עשיתי לך מהלך ארוך מדי/ כבד מדי/כללי מדי- אך אני סומכת עלייך שתדעי מה נכון ומתאים להן. הקב"ה זיכה אותך להיות שם בתקופה זו עבורן, ובעז"ה גם יהיה לך את התבונה כיצד ומה נכון. תיקחי את הרעיון המרכזי, שבעצם את מפגישה אותן כמה שיותר מול עצמן ומול ערכים, והן אלו שבעז"ה ייקחו ויחברו את שני הדברים הללו לבחירה נכונה בהמשך.
חשוב שתזכרי שלא להכול יש פירות מידיים, יכול להיות שהרבה ממה שאת נותת להן לא ישפיע כאן ועכשיו, אבל יש לזה ערך גדול שלעיתים (וגם זה לא תמיד) רואים רק בהמשך.

בנוגע לשאלתך על מה להתעקש איתן, כגון מכנסיים חצאיות ועוד, תלוי מה נהוג בסניף שלכן. אם עניין החצאיות עושה טוב ולא מונע מבנות להגיע- מצוין. אך בעניינים נוספים הייתי נזהרת, לפעמים הקפדת יתר, כשהן עדיין לא מבינות את הערך שבה, רק יכולה להביא לאנטי ולהרגל לעשות דברים בלי הבנה. אז תשקלי רווח מול הפסד בכל מקרה ספציפי, כשהמוטו הוא שיותר חשוב שהן יגיעו ויקבלו מאשר שיהיו לפי הכללים. כמובן, בגבולות הנכונים והמתאימים (לא צריך לאשר הכול כמובן).

אני חושבת שהמלצותיי הגיעו לסיומם.
שוב, כל הכבוד לך על המסירות והדאגה.
יהי רצון שתראי הרבה סיפוק וברכה!
פה, לשאלות, בירורים ותהיות.
צופיה.
Tsofia641@gmail.com