שאלה
אז ככה, אני שמיניסטית באולפנא די טובה ברוך ה' וכל העולם מדבר איתנו כל היום על: חתונה חתונה חתונה! חתונה!! חתונה!!!
ח-ת-ו-נ-ה-!!!!!!!!!!!!!!
וזה ממש מלחיץ! אני ממש רוצה להתחתן ולהקים בי נאמן בישראל בעז"ה אבל מה אם ה' לא יזמן לי את הזיווג שאני ארצה אותו?
מה אם חס וחלילה אני לעולם לא אמצע את הזיווג שלי? האם כל הקיום של נשים יהודיות זה ללדת ילדים?
אם אני לא נשואה עד גיל 20 אז אני נחשת לכשלון? או במקרה הטוב יותר לילדה מסקנה שכל העולם מנסה לחתן כמה שיותר מהר?
האם זו המטרה שלי בחיים?
תודה מראש...
תשובה
בס"ד
שלום לך,
התחושה שאת מתארת היא מובנת מאוד. בכל פעם שהחברה שסביבנו שמה דגש גדול על עניין מסויים, ואנחנו חוששים שלא נוכל לעמוד בציפיות האלה, זה עלול לגרום לנו לקושי וללחץ.
במצבים כאלה צריך להשתדל להירגע, לשים בצד את כל מה שאנחנו שומעים מבחוץ ואת כל השדרים החברתיים, ולבחון את הדברים כמו שהם באמת. אין ספק שהקמת בית ומשפחה הם ייעוד גדול וחשוב בחיים, הן לגברים והן לנשים. אבל אפילו בדבר גדול וחשוב כמו זה, צריך להיזהר מהגזמות. אין זה נכון שצריך להתחתן עד גיל 20 דוקא, אין זה נכון שמי שלא התחתן בגיל צעיר הוא "כישלון" חלילה, ואין זה נכון שזה הדבר החשוב היחיד בחיים. הדבר החשוב בחיים הוא עבודת ה', והיא מיועדת לכל אדם בכל גיל ובכל מצב, בין אם הוא נשוי ובין אם עדיין לא.
לכן גם ברור, שאין צורך להיכנס ללחץ מעניין החתונה ומציאת הזיווג. מה שמוטל עלינו לעשות, ברגע שהגענו לגיל המתאים, הוא לנסות ולהשתדל ולחפש את בן/ת הזוג המיועד/ת לנו בדרכים המקובלות, וכמובן להתפלל על כך. מעבר לכך אין מה לדאוג, ויש לבטוח בה' שאוהב אותנו ודואג לנו והוא מזווג הזיווגים האמיתי, שישלח לנו את בן/ת זוגנו בזמן המתאים והטוב לנו ביותר. ב"ה שרוב רובם של הא/נשים מוצאים/ות את בני/ות זוגם/ן תוך זמן לא רב מדי, ולכן אין סיבה שאת בגילך הצעיר תהיי מודאגת מכך.
אם את חושבת שישנן בנות נוספות שמרגישות כמוך, יתכן אפילו שכדאי לפנות למישהו מהצוות החינוכי ולספר לו על כך, כדי שידאגו "להרגיע את הרוחות" ולהציג את התמונה בצורה מאוזנת יותר.
כל טוב,
יוסף
yosefrez@gmail.com