שאלה
הרב, שלום!
מה היא הסיבה לדיוק בביטוי "וקונה הכל" בברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה? קראתי שהמשמעות שלו היא "בורא הכל", אבל במושג "קניין"- יש מקום לחשוב שהקניין היה שייך קודם לאחר, והרי לא כך הבריאה, או "הכל", אצל ה'... האם יש לקניין פה משמעות נוספת?
שאלה נוספת בנושא הכוונה בתפילה:
כשאני מתפללת, מתוך הסידור- את הנוסח הקבוע (וגם במזמורי תהילים, בפיוטים (כמו ידיד נפש ולכה דודי)וכד'), האם טוב שאני מוצאת במילים הכתובות והנאמרות- משמעויות והקשרים אישיים?
לפעמים אני חושבת שהנוסח פשוט מותאם אליי... ואחר כך מרגישה שאולי יש בזה משהו אנוכי, לא נכון, לא טהור ולא שלם. שאולי אני מרוכזת בעצמי יותר מדיי. (השלב השלישי הוא שאני מנסה למצוא את ה"התאמה" לכלל ישראל ואת ההתאמה האישית גם יחד... אבל האם זה נכון לחשוב כך? במילים אחרות, התפילה שתיקנו חז"ל- תוקנה לעם כולו, האם אני יכולה להשליך אותה לבקשות ולמשאלות האישיות שלי?)
תודה! יישר כוח!
תשובה
שלום רב
קניין קורה גם כשאדם מגביה רכוש שהוא הפקר. בהקשר זה אין צורך לומר שלעולם היה "בעלים" קודם לה', ולכן ניתן להסביר את הביטוי קונה כבורא. ייתכן ויש הסברים נוספים, וראשו המקורי של כל יהודי יכול לפתח פה הסבר נכון אחר.
התפילה יכולה להתבטא רבות גם בפן האישי. בנוסחים הקבועים יש משמעות שיכולה מאוד להסתדר אישית עם הרבה מאוד אנשים, מעבר לפן הלאומי שלה.
העובדה היא שמותר להוסיף בתוך הברכות בקשות אישיות, לכן ודאי שמותר למצוא גם עניין אישי בטקסט הקיים גם ללא התוספות.
רצוי מאוד שלא לשכוח ע"י זה את הפן הלאומי של התפילה. לכן נראה שהדרך השלישית שכתבת היא הטובה ביותר.
אריאל
(המשיב אינו רב)