שאלה
שלום הרב שלמה.
ראיתי שאחד הכללים לספר לשון הרע לתועלת הוא כוונה טהורה לתועלת, ובכלל מעלה היא שהיהודי יעשה כל דבריו לשם שמים.
איך אפשר לדעת מתוך איזה מניע אני עושה את הדבר?
יש הרבה דברים שאנו עושים מתוך מניעים נסתרים בתת-מודע בגלל חינוך\אירועים\יצרים. איך אני יכול לדעת שעכשיו אי מדבר לא בשביל להתענג על הרכילות שבדבר? אינני יכול לדעת מה מניע אותי.
ואיך אפשר בכלל לעבוד על שינוי המניעים? הרי גם אם אני אגיד לעצמי שאני עושה זאת שלם שמים 100 פעם אולי עצם השאפיה שלי לעשות זאת "לשם שמים" גם באה ממקום של מניעים אגואיסטים..? וכשאני אומר לעצמי שאני אעשה את המצווה לשם שמים אני עצם משרת את המניעים האגואיסטים שלי- נמצאינו למדים שאדם יכול לקיים תרי"ג מצוות ולחשוב שהוא עושה לשם שמים ובעצם הכל מגיע ממניעים אגואיסטיים, כמו כבוד, משיכה נסתרת לאחד ההורים, לקבל שידוך טוב או לא יודע מה..
אז אם כן איך אדע אם מותר לי לספר דבר שהוא בגדר לשון הרע כל עוד כוונותי לא טהורות?
ואיך בכלל עובדים על כוונה טובה?
או שהעיקר שבמודע אינני אחשוב על הנאות שלי כגורם לעשיית המצווה?
תשובה
בסד
שלום רב .
אנו משתדלים לעשות לשם שמיים ,
אנו משתדלים ואולי לא תמיד מצלחים ,אז מה ?בישביל זה נחדל לשאוף?
אנו משתדלים להתכוון לעשות הכל לטובה .כמו שאנו מתכוונים לקיים מצווה כי השם ציווה למרות שיש לנו הנאה מהדבר ,(ישירה או עקיפה.)
לכן חכמי המקובלים חייבו אותנו לאמר לפני כל מצווה ["לשם יחוד.."]
כדי שבכך נחשוב רגע על המטרה והכוונה בעשית כל מצווה .
כמו שכתב הרב "בן איש חי " ספר שלם על ה"לשם יחוד."
אפילו לפני האוכל או הדיבור או הטיול אמר לשם יחוד.
[יהי רצון שנזכה "שכל מעשינו יהיו לשם שמיים."]
בברכה