שאלה
לפעמים, כשאני מתפללת, אז אני מנסה כמה שאני יכולה וממש חזק להתכוון אבל זה פשוט לא יוצא לי והמחשבות גולשות...
ואני חושבת לעצמי- מה תעזור התפילה שלי אם אני לא מתכוונת?? אני לא מרגישה נוח, וזה לא אמיתי ונכון לי תפילה כזאת, אבל לא יעזור,
כי למרות שאני מנסה אני מרגישה שזה יוצא מהפה
אבל לא נכנס אליי ולא יוצא ממני באמת לה'.
ואני לא יודעת מה לעשות.
יש פעמים שאני בתפילה וקורה את אותו מצב ואני לא יודעת אם להמשיך או לא, כי אם אמשיך זה יהיה בלי כוונה למרות המאמץ וזאת לא המטרה בתפילה, אז מה זה שווה בעצם??
אני מקווה שהכל ישתנה ושאצליח לעבוד על עצמי,
אבל זה די קשה.
ובכל מקרה אשמח אם תתייחס לבעייתי.
תשובה
שלום
חסידים ראשונים שהו שעה קודם תפילתם. אנו איננו מסוגלים לכך, אך לפחות מסוגלים לשהות כמה דקות לפני התפילה וללמוד משהו, כפרשת שבוע, ספר אמונה וכו', וזה עוזר לכוונה.
מכל מקום מה שעובר עליך בתפילה עובר גם על צדיקים גדולים וכמעט על כל אדם משום שאנו טרודים רבות בחיי היום יום. מכל מקום גם תפילה ללא כוונה יש לה ערך גדול והעיקר לא ליפול בעצת היצר המניע אותך למצב שתחדלי להתפלל. יש יום שקל יותר לכוון ויש יום שקשה יותר, והעיקר להתאזר בגבורה ולהמשיך להתפלל. ומכיוון שאת אשה יש מקום להתפלל מעט אך בכוונה מאשר הרבה ללא כוונה.
אייל קרים