כוונה בתפילה ונדנודים

שלום

א.עיקר הכוונה בתפילה הוא ע"י ההכנה לפניה, ופינוי הראש מדברים אחרים. בסוד מובא שזה עניינם של פסוקי דזמרה המזמרים במזמרות את המסיחים.
בנוסף, לא למהר אלא להתפלל לאט ובכוונה המתאימה לרמתך, לא מעל ולא מתחת.

כמה מחכמי איטליה בדורות שעברו כתבו שסגולה לכוונה בתפילה לומר כל ברכה בנשימה אחת בלי לנשום שוב באמצע. אינני מבין מדוע, אך כך כתבו. אצלי על כל פנים זה לא מסייע אלא מפריע.

ב.הרמ"ע מפאנו כתב להמנע מנדנוד, וכך נהגו הספרדים. ומנהג האשכנזים להתנועע בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך'.

כל טוב