שאלה
בס"ד
כבוד הרב,
אני כותבת לך את הפנייה הבאה מתוך צער וכאב גדול.
אני אוהבת את ההורים שלי ולא ארצה להחליף אותם בחיים, וכבר קיבלתי עליי את העובדה שאף אחד לא מושלם- גם לא ההורים שלי. בעיניי הם מושלמים.
אבל בזמן האחרון מתדרדרים היחסים ביני לבין אימא שלי.
יש לי שני אחים קטנים, בת ובן, מהבן אני גדולה ב- 7 שנים ומהבת ב- 3 שנים. האופי שלי הופך אותי לעצורה רגשית, ואני לא חושפת רגשות וכו', לכן קשה לי לכאורה סתם ולתת לאחים שלי חיבוק. לאחי יותר קל לי, כי הוא קטן... אני יודעת שלאחותי כואב מזה, אבל אני לא יכולה לעשות את זה.
בפעם האחרונה שחיבקתי אותה כמעט בכיית מרוב צער שאני רוצה לעשות את זה אבל לא מסוגלת, משהו באופי שלי עוצר אותי.
יש בינינו איבה שנגרמת מזה, וקשה לי עם זה.
אני ואימא שלי אף פעם לא היינו קרובות, אנחנו לא מסוגלות לדבר אחת עם השניה על הא ודה כמו שהיא מדברת עם אחותי, ובזמן האחרון אנחנו לא מדברות בכלל.
אני מרגישה שאימא שלי לא מקבלת אותי כמו שאני ומנסה לשנות אותי כל הזמן, היא כופה עליי דברים שאני לא אוהבת ומנסה לשנות את הדעות שלי כל הזמן. היא לא מחמירה בענייניי דת וכשהיא הרגישה שאני נהיית "דוסית" היא התרחקה ממני עוד... היא יורדת עליי כל הזמן, ואומרת לי שבמקום לברך על השתייה שאני אוכלת אני צריכה לכבד את האחים שלי.
היא לא מבינה שאני מודעת לזה ואני לא יכולה לשנות את עצמי. ניסיתי, ואני לא מצליחה. זה כואב לי, אבל זה מה יש.
תבין, כבוד הרב, אני לא יכולה לדבר על מה שאני מרגישה עם אימא שלי כי אני לא מסוגלת להגיע איתה לקרבה, ועד כמה שקשה לי להודות בזה ואני בוכה כשאני כותבת את זה- אני לפעמים מרגישה שאני לא אוהבת את אימא שלי, ורע לי עם זה.
אתמול חזרתי מהסניף אחרי תקרית שקרתה עם אחותי (ואני לא מתכוונת להישמע תינוקית, אבל באמת אחותי התגרתה בי, ואני מניחה שזה בגלל שהיא רוצה תשומת לב), וכשהגעתי הביתה אימא שלי ישר לקחה את הצד שלה וצעקה עליי על כלום. אני פשוט שתקתי.
אבל לא יכולתי לשתוק עוד, והתחצפתי אליה. אמרתי לה שלפני שהיא מטיפה לי מוסר שתסתכל על עצמה. אני מרגישה רע שאמרתי את זה, אבל לא יכולתי לשלוט בזה. זה יצא אחרי חודשים ששמרתי את כל מה שאני מרגישה בתוכי.
מאז לא דיברנו אפילו מילה אחת. אולי היא הכינה לי אוכל וקראה לי לקחת אותו, אבל לא יותר מזה...
אני לא יודעת א
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
יש כאן שרשרת של פעולות שאחת מביאה את השניה וכך מתעצם וגובר המתח והריחוק שבינכם.
מישהו צריך לעצור את השרשרת הזו או את או אמא שלך.
[יצר הרע] יגיד לך - אמא שלך צריכה להשתנות כי היא הגדולה ולה יש את הכח וכו'.
[יצר הטוב] יגיד לך - שאת חייבת בכבודה של אמא ואת זו שחייבת לשבור את שרשרת המתח הזו.
מאופן הצגת הדברים את מבינה לאן אני חותר. ולכן, אני מציע לך לאסוף את כל כוחותיך, להתכונן, לקרוא תהילים, להתפלל ולגשת למשימה.
[מה המשימה?]
1. להטביע נשיקה על לחיה של אמא.
2. לתת חיבוק חם ואוהב לאחותך.
תעשי זאת פעם ועוד פעם בלי חשבון ותראי איך אור הפנים שלך גורם להם להפשיר, להתחמם וגם להאיר לך פנים. וכשהם יאירו פנים גם השמים יפיקו אור נעים.
בהצלחה רבה!