שאלה
שלום לכם,
כבוד הרב,
בן דודי ע"ה היה נשוי לאשתו מעל שלושה עשורים, מנוחתו עדן לפני כ-9 חודשים. הנ"ל הינם ממשפחה דתית חרדית. לאחרונה היו גרושים. באותו הזמן הכירו לאשה גבר גרוש ומאז הם יוצאים והגיעו לידי הסכם נישואין, ולפתע התברר כי הגבר הינו כהן. אחד הרבנים המקורבים לאשה, חקר וחפר ומצא שהרב שהשיא את הנ"ל מלפני שלושה עשורים היה גם עד לנישואין וחתימתו כעד וכרב משיא נצאים באותה הכתובה, והבנתי כי ההליך אינו מקובל ואינו תקין והכל למען נישואי ההגב' הגרושה עם הכהן הגרוש. למותר לציין כי הנ"ל הביאו לעולם ילדים ואפילו זכו להיות סבא וסבתא. ואם כך גם מה יהא על הנכסים, האם שייכים לה ו/או לילדיהם.
השאלה המתבקשת, מה יהא על הילדים שהובאו לעולם שהרי ההורים חיו ביחד ולכל היותר היו סוג של ידועים בציבור על אף שהם עצמם לא ידעו שנישואיהן אינם בתוקף, האם הם יכולים לשאת את שם המשפחה והיאך צריכה לנהוג המשפחה (הישנה) שמסביבה ולא כל שכן על בניהם ובנותיהם.
הזוג החדש , הכהן הגרוש והגרושה באו בברית הנישואין לפני כחודש ימים (כאשר הגב' הינה בתוך שנת האבל), ע"פ כל דין ובאישור בית הדין הרבני בירושלים.
בכבוד רב
ובברכת שבת שלום ומבורך.
תשובה
שלום וברכה
הפרטים שאתה מביא בשאלה אינם ברורים, וכנראה שונים ממה שאתה יודע. אין שום איסור לרב עורך החופה להיות עד על הכתובה אם אינו קרוב משפחה. אדרבה, ברוב החתונות כיום (של יהודים שאינם שומרי מצוות), הרב משמש כעד מכיוון שלא תמיד נמצאים שם עדים שומרי שבת.
לכן, אין בזה לפסול את הנישואין.
מסתבר, שאם בית דין רבני עסק בנושא והתיר את נישואיה לכהן, בית הדין מצא כנראה פגם יסודי יותר בנישואיה, או לחילופין מצא שהכהן הוא חלל, ולכן מותר להם להתחתן.
כל זה לא נוגע כנראה לילדיהם ולנכסים, אלו שאלות אחרות שאי אפשר לדון בהם בלי לדעת את הפרטים המדויקים, ויש להניח שהנוגעים בדבר עוסקים בענין.
אגב, אין שום מניעה לאישה להתחתן בתוך שנת האבל. אבלות על בעלה היא שלושים יום בלבד, ומותר לה להתחתן אחרי שלושה חדשים מיום פטירת בעלה.
כל טוב.