שאלה
לא אני שאלתי את השאלה על עולם הבא,
אך אני מרגיש מקריאת תשובתו של הרב, שהתשובה לא מספקת אותי, ואני מרגיש צורך להמשיך ולשאול,
אם הבנתי נכון את תשובתו של הרב, הרב טען שהמציאות של אדם בעולם היא בדעיבד, שאנחנו הגענו לעולם, ומתוך מחוייבות זאת לשליחות שלנו, אנחנו צריכים להתקדם ולחיות.
כל זה נכון רק במצב של בדיעבד,
אם כך,
למה להביא ילדים חדשים לעולם?
למה לגרום להם לעבור בפרוזדור אם (יכול להיות) שאין צורך בו?
מה הטיעון המוסרי להכניס עוד אנשים למצב של בדיעבד?
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
אינני מבין היכן מצאת בדבריי את ההתייחסות למציאות שלנו כיום בעולם כמציאות של בדיעבד.
המציאות בעולם הזה היא לכתחילה – כך ברא ריבונו של עולם את העולם, וכך הוא שלח אותנו לעולם הזה, ויש לנו שליחות בעולם הזה. כל זה אינו בדיעבד אלא לכתחילה של הלכתחילה.
אנו מביאים ילדים לעולם כי רצון ריבונו של עולם הוא שהעולם יתפתח ויתעלה, והוא ציווה עלינו "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מעבר לכך, הדבר גם מוטבע ברצון שלנו לראות בנים ובני בנים.
לפיכך, זהו הדבר המוסרי ביותר: לעשות את רצון ד' בקיום העולם ובהמשכו. גם אם קשה וגם אם לא נוח.
כל טוב