שאלה
רב נכבד ,כנראה בשנות העשרים לחייו- נותן שעור בבית הכנסת ומגישים לו כוס מיץ תפוזים קר. חם. כבוד הרב מדבר ומידי פעם לוגם להנאתו לעיני כל ואני, רק בגלל השייכות שלי לאגף ההדיוטות - מביט בו ובולע את הרוק. האם כבוד הרב אינו חושש שמא הוא נהנה מהתורה? ידועה הדרשה על אות א' זעירא בפסוק "ויקרא אל משה": משה בענוותנותו לא העלה על דעתו שמגיע לו להכנס אל המשכן עד שה' קרא לו. לדעתי, מעבר לכך שמשה הוא רבינו, יש לראות בו קודם כל דגם של רב בישראל המואס במנעמים הנלווים לשררה. אך כרגיל, דרשות לחוד ומציאות לחוד. במצב הרצוי היה הרב צריך לומר לשמש בתוקף: או שאף אחד לא שותה, או שכולם שותים מיץ קר ואני איתם, או שכולם שותים מים פושרים ואני איתם. אני לא פוסע על ראשי עם קודש רק בגלל שלמדתי יותר תורה מהם! לא ברור לי איפה עובר הגבול בין כבוד התורה לבין הכבוד האישי של הרב.אני מניח שזו שאלה גבולית שקשה לענות עליה אבל בכל זאת אשמח לקבל התייחסות.(שלחתי דוא"ל בעניין הזה למועצה הדתית חולון אבל תשובה לא קבלתי).
את הדברים האלה אני כותב לאחר שהתפללתי באחד מבתי הכנסת בחולון בברכה, יצחק
תשובה
יצחק שלום,
אני אשיב בקצרה. אתה בהחלט צודק שאסור לעשות את התורה קרדום לחפור בה, ולכן מי שמנצל את הידע שלו בתורה או את מעמדו כרב כדי להתקדם בחיים או כדי להשיג דברים - עושה מעשה פסול, וזה חילול ה´.
אמנם ברור לגמרי שהמקרה שאתה מתאר בכלל לא קשור. יש חובה שלנו לכבד תלמידי חכמים, וכמו שאמר ר´ עקיבא בגמרא: "ויראת מאלוקיך אני ה´ - לרבות תלמידי חכמים", כלומר, אדם צריך לירא מרבו ולכבדו כמו שהוא מכבד את ה´, משום שתלמידי החכמים הם שמייצגים את הקב"ה בעולם במובנים רבים. לכן, חובה עלינו לדאוג ולכבד ולעשות מה שביכולתנו בשביל תלמידי החכמים, שאת תורתנו ואת הידע שלנו אנו חייבים להם.
דבר אחרון, העולם בנוי במעמדות, ואין בזה שום בושה. קצינים בצבא מקבלים תנאים טובים יותר מחיילים רגילים, וזה בגלל שהם השקיעו והתקדמו ומגיע להם. מנהלים מקבלים משכורת גבוהה יותר מאנשים פשוטים וזה נכון וראוי. כך דרכו של העולם...
בהצלחה רבה,
נדב וילנר
nadav.willner@gmail.com