שאלה
שלום רב,
היום אני נשואה, ויותר מתמיד שמה לב ליחס הלא מכבד ואף מזלזל של אבי באמי. אמי סופגת מאבי כל השנים את כל העצבים שלו, לא משנה על מה, על מי ולמה - הכל הוא מפיל עליה, בצורה מאד לא יפה, מאד לא מכבדת, בהרמת טונים, בדיבור לא יפה, ואמא שלי פשוט סופגת... רק כדי שלא יתעצבן יותר. גם כשהוא כועס עלינו, הילדים, הוא כועס וצועק על אמא שלי, במטרה שהיא תעביר לנו את הדברים (לא משנה אם היא מסכימה איתו או לא...), ולא בא לדבר איתנו ישירות. והיא סופגת...
אמא שלי אשה מדהימה, ודרך אגב - ביום יום גם אבא שלי מקסים והזוגיות שלהם באופן כללי טובה, אבל כשהוא כועס או מתעצבן על משהו - היא ממש מסכנה, ואני פשוט לא יכולה לראות את זה. לפעמים, אחרי שאמא שלי "מעבירה לי מסרים", אני עונה לה דברים שלמעשה הייתי אמורה לאמר לאבי, אבל הכל עובר דרכה... ואז היא לפעמים גם בוכה לי על מה שאבא שלי עושה לה.
השאלה שלי היא, מה לעשות? האם להמשיך לשתוק? לאבא שלי כל כך חשוב שנכבד אותו, ואם אני אעיז לרמוז לו שהוא לא בסדר באופן כלשהו - זה לא ייגמר טוב... אבל קשה לי לראות את אמא שלי ככה, היא כזאת אישה מדהימה ורק רוצה לעשות טוב, ולא מגיע לה היחס המשפיל הזה.
האם, מבחינת כיבוד הורים, מותר לי בכ"ז לנסות להעיר על זה משהו לאבא שלי - על היחס שלו לאמי?
תודה
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה קשה מאוד, עדינה ורגישה מאוד.
היא קיימת בבתים רבים.
אתחיל ראשית בגבולות ההלכה,
אין ההלכה מחייבת בשם כיבוד אב ואם להסכים לעוול.
זה חלק מ"איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו", וכשנעשה עוול לאמך – הלכות כיבוד אב נדחים ממקומם לצורך עניין זה בלבד.
לפיכך, ההלכה בהחלט מאפשרת לך להתערב כדי לעצור את המצב.
ברם, גם מדברייך עולות שתי בעיות:
א. באופן עקרוני, עמדתי היא שילדים לא מתערבים בזוגיות של ההורים. זה לא בריא ולא טוב, ומעבר לכך – הרבה פעמים אין הילדים מסוגלים להבין את הסיפור כולו. כל זה נכון עד לגבול של פשע ממש כלפי אחד מהצדדים.
ב. גם את לא בטוחה שההתערבות שלך תועיל. אפשר שהיא תזיק. הדבר תלוי כמובן גם בעוצמה שלך, וביכולת לעמוד בפני המציאות הזו. את בעצמך כותבת "זה לא ייגמר בטוב".
על כן, אם את מעריכה שיש בכוחך לפעול, ואת יכולה לדבר עם אביך (בדרך כלל, לא טוב לעשות את זה בשעת ההתפרצות, אלא להפך – להזמין אותו "לצאת" אתך, לנהל שיחה על זוגיות וכדו, ובתוכה "להשחיל" את הנושא הרגיש הזה – טוב שתעשי זאת, ואז תמלאי את חובתך כלפי אמך.
אם זה לא בידך – מה את מציעה ?
כל טוב והרבה שלום