י' אב

שלום
עיין בספרו של הרע"י שליט"א יחווה דעת חלק ה סימן מא שכתב שע"פ השולחן ערוך(בסימן תקנח), "מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין] בליל עשירי באב וביום עשירי." והוסיף הגאון מהרש"ל בתשובה (סימן צב), שהוא הדין שאסור להתרחץ ולהסתפר ולכבס. וכן הביאוהו הבית חדש והמגן אברהם והאליה רבה. וכן כתב בשו"ת זרע אמת חלק א' (חלק אורח חיים סימן פב). [אולם המאמר מרדכי (סימן תקנח סק"ב) כתב, שמדברי מרן והרמ"א /א"ח/ (בסימן תקנא סעיף ד') שכתבו שלאחר התענית מיד מותר להסתפר ולכבס, מוכח שאף מתורת מנהג לא אסרו אלא אכילת בשר ושתיית יין, אבל לא לענין להסתפר ולכבס. וכן כתב מרן החבי"ב בשיורי כנסת הגדולה (סימן תקנח אות ד'), שאפילו הנוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ויין בליל ויום עשירי מותרים ברחיצה, וכן הוא מנהג טירנא, ... גם בשו"ת הרמ"ץ (חלק אורח חיים סימן מ') כתב, שמותר לעשות נישואין בליל מוצאי תשעה באב, שלא אסרו אלא עד התענית, כלשון השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תקנא סעיף ב')].. וגם אם יש להסתפק שמא נהגו לאסור נישואין גם בליל מוצאי תשעה באב, יש להעמיד הדבר על עיקר הדין,]

וסיכם - שלמעשה מותר לספרדים ועדות המזרח להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב, והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה.

ע"פ זה נראה שגם אם לא כתב היתר הנישואין למעשה, היה מתיר להתאמן בנגינה. ואם רצונך בתשובה מדויקת אתה יכול לשלוח שאלה לרב אברהם יוסף באתר מורשת ולברר מה דעת אביו.

בברכה
אייל משה