שאלה
שלום כבוד הרב. אני נשואה משה כמעט ארבעה חודשים. נקלעתי למצב לא נעים. עוד לפני החתונה התלבטתי אם להתחתן עם הבחור, שבאמת בחור טוב, ירא שמים, בעל מידות וכד', אבל לא אהבתי אותו ואפילו קצת נרתעץי ממנו (הוא מאד שמן וקצת קירח) אבל באמת בחור מעולה. התיעצתי עם רבנים, ואדם שמומחה בתחום זה. והחלטתי להתחתן עמו, על סמך זה שיעצו לי שהאהבה תבוא לאחר החתונה, ולצערי הרב ממש, אני עדין לא מרגישה את זה. אני מריגשה שרימיתי את בעלי, שהוא חושב שאני אוהבת אותו ואני לא חושבת כך, אולי אני עושה לו עוול. איך אפשר לפתח אהבה? כי אני כן רוצה לאוהב אותו. מה עושים????????? אשמח לקבל עזרה,
תודה רבה ובשורות טובות
תשובה
ב"ה
שלום.
נראה לי שאת חייבת לתת צ'אנס לקשר הזה.
את כרגע נשואה לו וזו המציאות. ארבעה חודשים זה זמן קצר מידי בכדי לבנות את הקשר .אני מניח שאם החלטתם להתחתן אז יש לכם איזה בסיס .וכעת את חייבת לעבוד ולהשקיע וגם הוא בכדי להרחיב את הבסיס הזה.
בכדי לאהוב חייבים להשקיע.!! לא נחים על זרי דפנה אחרי החתונה.
הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות זה לשוחח בינכם על המצב שלכם. הוא חייב להיות מודע למה שעובר עלייך ואת חייבת להיות מודעת לרגשות שלו.
לשבת ולשוחח בצורה נעימה ובאווירה טובה- זו גם השקעה.
ראי נא כי הנישואים נמשלו לעירבוב של צבעים. בכדי לקבל גוון מיוחד חייב הסייד לקחת 2 צבעים שונים ולערבב אותם היטב היטב היטב ורק לאחר הרבה עירבובים מקבלים גוון של הצבע הרצוי בהתאם למינון.
כך זה גם בנישואין. אתם מתערבבים ויש קשיים ויש עליות ויש ירידות וזה בעם עיבוב איטי של שניכם עם עצמיכם וזה לוקח זמן עד שאתם תתערבבו לגוון של צבע אחיד באיחוד גמור ושלם. שאז את תוכלי לקבל אותו כמו שהוא והוא יקבל אותך כמו שאת. "על כן יעזוב איש את אביו.. והיו שניהם לבשר אחד" האחדות הזו לא באה בקלות .היא זקוקה לעידוד ולעבודה אינטנסיבית יום יומית .ולהשקעה.
ההשקעה שלך צריכה להתבטא בדברים הקטנים של היום יום.
הוא מצידו חייב לפרגן לך על ההשקעה. ואת המירקם העדין הזה יש לבנות.
כדאי לכם לקרוא יחד את הפסר של הרב אבינר "ואהבת לרעייתך עמוך" וכן את הספר הראשון של "גברים ממאדים ונשים מנוגה" וכן את הספר של ד"ר מרים אדהן "שיטת א.מ.ת "
כדאי לך להוועץ במדריכת הכלות שאיתה למדת לקראת החתונה.
אגב, היה זוג שכתב על דלת ביתו מודעה כזו ["
סכנה!! כאן בונים!! נא לא לבקר בביתנו במשך השבוע הקרוב "] והמודעה הזו נשארה על דלת ביתם במשך שנה שלמה.
בהצלחה,
עוזיאל