יש לי זכות להאמין?

שלום
ברוכה הבאה לאתר.
לגבי מציאות האל - הנשמה מרגישה שיש אלוקות שיש דברים מעבר לנגלה אחרת לא היינו מסוגלים לחשוב על המושג הזה אם הוא לא היה קיים וככל שאדם יותר טהור הוא מרגיש אלוהי נשמה שנתת בי טהורה . כך גם ילדים קטנים שלא הרבו לחטוא מרגישים יותר אך כשאדם מטמא את נשמתו קשה לו להרגיש שיש בתוכו חלק אלוה ממעל.

אֲנַחְנוּ מַתפללים לאלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הַמּוצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאותות וּבְמופְתִים וּבְמַסּות, וְהַמְכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר, וְהַמַּנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחַר אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְהַיַּרְדֵּן בְּמופְתִים גְּדולִים, וְשָׁלַח משֶׁה בְתורָתו, וְאַחַר כָּךְ כַּמָּה אַלְפֵי נְבִיאִים אַחֲרָיו מַזְהִירִים עַל תּורָתו, מְיַעֲדִים בִּגְמוּל טוב לְשׁומְרָהּ, וְענֶשׁ קָשֶׁה לַמַּמְרֶה אותָהּ. וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּורָה.

גם דרך היצירה מכירים את היוצר למשל -אם ראיתי שולחן ארון או מטבח יפים מאד? אז אני יודע שהנגר כישרוני גם בלי לראות אותו, גששים בצבא הולכים אחרי עקבות וגם אנו רואים את עקבות חכמת הבורא בבריאה. בעולם שלם שבו יש איזון אדיר בין השמיים והארץ הכוכבים הגלאקסיות הים ובעלי החיים. הרי אם השמש הייתה מתקרבת מעט אלינו היינו נשרפים ואם הייתה מתרחקת היינו קופאים מי מסוגל לשלוט באיזון האדיר הזה למשך אלפי שנים? מי מסוגל לשמור על איזון החמצן בעולם שלם? ובקיצור אמר דוד המלך בספר תהלים " השמיים מספרים כבוד אל - ומעשה ידיו מגיד הרקיע". ה´ אלוהי גדלת מאד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה מכסה שמיים כיריעה".

ואם כן וודאי שיש כוח עליון שברא את העולם אבל מי אמר שהעולם מעניין אותו ושיש מצוות שהם גילוי של רצונו וחכמתו?
התשובה פשוטה ה´ התגלה לעם ישראל בנבואה באותות ובניסים ביציאת מצריים ובמעמד הר סיני נתן לנו את התורה.

אמנם גם הנוצרים והמוסלמים טוענים למסורת וכן לרומאים היו מיתוסים וסיפורי עם ?
אבל הבדל גדול יש בין מסורת ישראל לשאר המסורות

א. ההתגלות לעם ישראל הייתה בפני עם שלם כ 2 מיליון איש וזו עדות הרבה יותר חזקה מאשר קבוצות קטנות שטענו הנוצרים והמוסלמים . בנוסף כל העם קיבל נבואה . אמנם כיום אנו לא יודעים מה זו נבואה אך קיבלנו עדות מאבותינו שמשה רבנו התנבא במצרים ואמר מראש איזה מכות יקבלו המצרים מתי וכמה זמן זה ימשך [ בניגוד לכל נביאי האומות שלעולם לא אמרו דברים ברורים ומדויקים ולעם שלם]. וכך קרע משה את הים למיליוני אנשים האכיל את המן בנס במדבר במשך 40 שנה ושוב למיליוני אנשים ולא באופן חד פעמי אלא 40 שנה וכי עם ישלם יסכים לשקר לדור הבא ולהמציא כזה דבר? אפשר לשכנע מיליונים לשקר במודע על מציאות יום יומית שנמשכה עשרות שנים? האם הם יסכימו? האם יש היגיון לנסות לשקר?

כך גם כל מוסד הנבואה לא היה חד פעמי אלא לאורך אלפי שנים היו לנו נביאים שהודיעו מראש מה יהיה האבות שמואל הנביא אליהו בהר הכרמל עובדיה דניאל חגי זכריה ומלאכי ירמיהו וישעיהו וכן שאר הנביאים הודיעו מראש שאם עם ישראל לא יתקן את דרכיו ירושלים תיחרב ע"י מלך בבל וישראל יגלו וכך אכן קרה. משה רבנו ניבא בשירת האזינו שעם ישראלי יכנס לארץ ואח"כ יגלה ואח"כ יחזור לארץ כמו שבאמת קרה. משה כבש את הארץ לאחר כ 800שנה היה חורבן וגלינו -2000 שנה היינו בגלות וחזרנו. אף עם לא מסר נבואות כאלו גדולות לציבור שלם שהתקיימו אחת אחרי השנייה ..

המסורת והעדות הם מהדברים הבסיסים שבחיים. הרי על סמך עדות מוציאים אדם להורג. וכי מישהו לא מאמין להורים שלו שהם ילדו אותו? ואם יגידו לך שחנות מסוימת פתוחה לא תאמין? הרי עדות זה אחד מהדברים הבסיסים שבחיים אם רופא מנתח אומר שצריך לעשות ניתוח וכך עוד עשרה רופאים לא נקבל את העדות שלהם גם אם אנחנו מרגישים בריאים? אם העדות של דורות קודמים אינה אמת נצטרך לומר שגם לא הייתה השואה הרי קשה להאמין שרצחו 6 מיליון וסרטים ותמונות ניתן לזייף הדבר היחיד האמין ביותר שיש זו העדויות והמסורת

לגבי שאלת ההשגחה והרע בעולם
שאלה גדולה שאלת. מציאות הרע בעולם; אמונה בשכר ועונש; השגחת האל צדיק; ורע לו רשע וטוב לו הם שאלות אמוניות ופילוסופיות שדנו בהם חכמי ישראל כמו גם חכמי אומות העולם - פילוסופים אנשי מדע ואנשי הדתות.

כך שאל הנביא ירמיהו (פרק יב, א-ב ): "צַדִּיק אַתָּה ה´ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד: נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם:

לדעתי צריך לחדד את השאלה שלך כי באמת באופן כללי לרוב הצדיקים יש חיי שלווה וטובה ולרוב הרשעים חיי צער וסבל. אם יבדקו את תוחלת ואיכות החיים של בני משפחות הפשע יהיה קל לראות שהרבה מהם לא מאריכים ימים וכמו שאמר דוד המלך ע"ה בספר תהלים תהלים פרק צב, א-טז

"... טוֹב לְהֹדוֹת לַיקֹוָק וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: .. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְקֹוָק בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְקֹוָק מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: [בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן- ? לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד!!] וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְקֹוָק: כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְקֹוָק כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: [צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: שְׁתוּלִים בְּבֵית יְקֹוָק בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְקֹוָק צוּרִי וְלֹא עלתה עַוְלָתָה בּוֹ:]"

השמחה של הרשעים משולה לעשב - כגודל המהירות שבה הוא צומח כך גם הוא נובל לעומתו הצדיק נמשל לתמר - תהליך הצמיחה איטי אבל היציבות גדולה.

ולכן השאלה היא לא על רוב המקרים אלא על המיעוט איך יכול להיות שישנם מקרים -שבהם הצדיק סובל והרשע מצליח.

ובצורה יותר עמוקה - מדוע הקב"ה ברא את האופי האנושי בצורה כזו שבני אדם מוכנים לסבול את הרוע ולא מתקוממים כנגדו עד כדי איבודו מהעולם?

ודוד המלך ע"ה אמר על עצמו שבגלל הדברים האלו אפילו הוא כמעט והפסיק מלהאמין (תהלים פרק עג, א-כח) : " מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב: [וַאֲנִי כִּמְעַט נטוי נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שפכה שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי: כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה:] כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם: בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ: לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ: יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב: יָמִיקוּ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ: שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ: לָכֵן ישיב יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ: [וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן: הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל: אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי: וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים:]

והתשובה שלו בחצי השני של המזמור

אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי: וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל היא הוּא בְעֵינָי: [עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם: אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת: ] אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת: כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה: כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ: [וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי: בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: מִי לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ: כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם: כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב שַׁתִּי בַּאדֹנָי אלוהים מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ:].


התשובה הבסיסית - המוכרת יותר של חז"ל היא - לצורך הבחירה החופשית - כדי שתהיה משמעות לחיים והאדם יקנה לעצמו את השלמות ועל ידי זה הוא יוכל לדבוק באל שהוא מקור ושיא השלמות. לצורך הבחירה החופשית הסיר הקב"ה את התערבותו הישירה.
אם מודעים לרובד הזה של המציאות גם בעולם הזה מבינים שהטוב השלם הוא קרבת האל וכמו שהאריך בזה הרבה הרמח"ל בספריו - דרך ה´
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/1b-2.htm
ומסילת ישרים
http://www.shechem.org/torah/mesyesh/h1.htm

הסבר מרכזי נוסף הוא שהרשעים מקבלים את השכר שלהם על הדברים הטובים המועטים שהם עשו - בעולם הזה ואילו הצדיקים מקבלים את העונש על מעט המעשים הלא טובים שלהם בעולם הזה ואת עיקר השכר בעולם הבא .

[ביחס לתפילות ולימוד תורה ]
חלק מחזון אחרית-הימים: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".(מלכים ב´ פרק ח´) משמע שגם לגוי יש מקום לבוא ולהתפלל בבית-המקדש ותפילה נתקנה כנגד קרבנות ומבואר בגמ´ חולין ה שמקבלים קרבנות מגויים וכן כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י "בן נוח שרצה לעשות מצווה משאר מצוות התורה, כדי לקבל שכר אין מונעין אותו לעשות אותה כהלכתה. ואם הביא עולה, מקבלין ממנו. נתן צדקה, מקבלין ממנו".

השומע גוי שמברך ברכה במקום שראוי לאומרה, כגון לפני אכילה או אחריה, ראוי לשומע לענות אחריו אמן, שכן כוונתו לשמיים. ואם יש חשש שהוא מכוון לעבודה זרה, למרות שהוא אומר את הברכה בנוסח שלנו, אין לענות אחריו אמן (שו"ע ורמ"א רטו, ב, מ"ב יב).

אני חושב שיש הרבה בני נוער במצב דומה לשלך ומי יודע אם לא אליהם התכוון הנביא ישעיה כשאמר את דברי נבואתו לפני כאלפיים שנה (ישעיהו פרק נו, א-ח )

כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת: אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע: ס [וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ: ס כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת: ס וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: נְאֻם אֲדֹנָי אלוקים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו:]

ובמדרש שמות רבה פרשת בא פרשה יט

אמר איוב (איוב לא) בחוץ לא ילין גר, [שאין הקב"ה פוסל לברייה אלא לכל הוא מקבל, השערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס יכנס], לכך הוא אומר בחוץ לא ילין גר, כנגד (דברים לא) וגרך אשר בשעריך, (איוב לא) דלתי לאורח אפתח, כנגד הקב"ה שהוא סובל בריותיו, א"ר ברכיה כנגד מי אמר בחוץ לא ילין גר אלא [עתידים גרים להיות כהנים משרתים בבהמ"ק שנאמר (ישעיה יד) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב, ואין ונספחו אלא כהונה שנאמר (ש"א =שמואל א'= ב) ספחני נא אל אחת הכהונות שעתידין להיות אוכלין מלחם הפנים לפי שבנותיהן נישאות לכהונה], וכן שאל עקילס הגר את רבותינו אמר להם מה שכתוב (דברים י) ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, הרי כל הבטחות שהבטיח את הגר שהוא נותן לו לחם ושמלה, אמר לו יעקב ששמו ישראל כך שאל מלפני הקב"ה (בראשית כח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ואתה שבאת אצלנו לא דייך שאתה כמותינו אלא דייך שתהא כיעקב בכורו של הקב"ה, וסוף דבר לא תעלה על דעתך שיעקב לחם ושמלה שאל אלא אמר יעקב הבטיחני הקב"ה שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם, אימתי יודע אני שהוא עמדי ושמרני כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים בגדי כהונה שנאמר ונתן לי לחם לאכול, זה לחם הפנים, ובגד ללבוש, אלו בגדי כהונה שנאמר (שמות מ) והלבשת את אהרן את בגדי הקדש, וכן כאן ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה כלומר שמעמיד בנים מן הגר שאוכלים לחם הפנים ולובשים בגדי כהונה הוי בחוץ לא ילין גר, אמר הקב"ה אחר כל הכבוד הזה שאני עתיד לעשות לבעלי תשובה אתם קורים תגר הוי ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' וגו',


מותר לך ללמוד ולקרוא דברי תורה באתר, האיסור ללמד תורה לגויים חל רק על מוסלמים כמו שכתב הרמב"ם בתשובה "ומותר ללמד המצוות לנוצרים ופירושים לפי הדין, אבל אינו מותר דבר מזה לישמעאלים. כי כבר ידעתם שהם יאמינו שתורה זו אינה מן השמים, ואם ילמדום דבר מדבריה, אז ימצאו מתנגד לקבלתם, ...אבל הערלים הנוצרים, הם מודים בנוסח התורה כי היא בשלמותה כמו שהיא בידינו, רק יגלו פנים בפירושים מופסדים, וירמזו בה הרמזים הידועים להם. ואם יעמידם איש על הפירוש הנכון, אולי יחזרו. ואם גם לא יחזרו, אין בזה מכשול לישראל, כי לא ימצאו בתורתם הפך תורתנו. משה. (שו"ת הרמב"ם תשובה שסד; שו"ת ´יביע אומר´, יו"ד ב, יז).

פעמים רבות בגיל צעיר האדם נמשך אחרי הצדדים החיצוניים שבחיים ולכן הוא חושש מקבלת מצוות אבל כשהוא מתבגר ורוצה להקים משפחה ולחנך ילדים הצד הפנימי הופך להיות מרכזי יותר וממילא ייתכן ולימוד תורה בהווה יקל עלייך לקבל החלטה כזו עוד לפני השלב של נישואים הורות וכו´.

החזון הגדול של עם ישראל הוא להוסיף אמונה וברכה לכל אומות העולם: "הודיעו בעמים עלילותיו, הזכירו כי נשגב שמו" (ישעיהו יב, ד). וזהו שאמר ה´ לאברהם אבינו: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג); "ואני הנה בריתי אתך, והיית לאב המון גויים. ולא ייקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך" (בראשית יז, ד).

עניין גדול הוא לקדש את השם לעיני העמים, שנאמר (דברים ד, ו-ז): "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרבים אליו כה´ אלוקינו בכל קראנו אליו". וכך היה בימי שלמה המלך "ויבואו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה" (מלכים א´ ה,יד). וכשהקים שלמה את בית המקדש, ביקש בתפילתו: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך... ובא והתפלל אל הבית הזה... ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל..."(מלכים א´ ח, מא-מג).

וכן לעתיד: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה´ בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים.והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה´ אל בית אלוקי יעקב, ויורונו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה´ מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים, וכיתתו חרבותם לעיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ד).

היחס לגויים
אמנם בפועל יחסי ישראל עם האומות טעונים מאוד, ולא מעט ביטויים קשים כלפי הגויים אנו מוצאים בדבריהם של נביאים,חז"ל, ראשונים ואחרונים, עד שנדמה שהיחס הבסיסי לגויים על פי התורה הוא שנאה,או לכל הפחות ריחוק עמוק.

שני גורמים הובילו לכך:האחד, הרשעות שהיתה המניע העיקרי לפעולותיהם של רוב השליטים שרצחו, נאפו, גנבו,עוררו מלחמות, וניסו בכל כוחם לדכא עמים ואנשים כדי ליטול את כספם ולשעבדם. רשעות זו התגלתה באופן החריף ביותר כלפי ישראל, מאז חורבן בית המקדש הראשון והשני ועד השואה האיומה. רשעות זו לא היתה יכולה להתקיים ללא שיתוף פעולה מלא של אנשים רבים,ושיתוף פעולה חלקי של רוב האנשים.

השני, מפני חולשתנו הרוחנית,במיוחד בהיותנו בגלות, התעורר חשש עצום שכדי להינצל מהגורל היהודי רבים יעדיפו להתבולל ולהסתפח אל העמים החזקים שבקרבם חיינו. ולכן, גם כשהיו צדדים חיוביים, היה צורך להדגיש את הצד הרע שבמעשי הגויים

במטרה לשמור על זהותנו, כדי שנוכל בבוא היום לחזור לארץ חיינו ולבנות בה את אומתנו שתהיה אור לגויים.

למרות הכל, העמדה הבסיסית שלנו היא אהבה לכל הבריות, ובמיוחד לבני האדם. אמנם את הרשעות חייבים להוקיע, אבל האהבה היא היסוד המרכזי. גם הוקעת הרשעות נובעת מאהבה, מאמון באומות העולם שנועדו גם הם להיות צדיקים עובדי ה´.

דברי מרן הרב קוק על אהבת הגויים
וכן כתב הרב קוק: "אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה... להיטיב לעמים כולם... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל (מכשירה את ישראל לרוחו של מלך המשיח). בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (כלפי הגויים), הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת (אוחזת) בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהווה ובייחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת. אבל עלינו לדעת כי נקודת החיים, אור וקודש,תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון..." (מידות ראי"ה אהבה סעיף ה´).

היחס לנוצרים אוהבי ישראל
לפני כחודשיים התייחסתי לשאלה שהתעוררה לאחרונה לגבי היחס הראוי לנוצרים אוהבי ישראל. בעבר, מלבד מיעוט קטן של חסידי אומות העולם, יחס הנוצרים ליהודים היה שלילי. הם ביססו את אמונתם על השפלת ישראל, ששימשה הוכחה לכך שהנוצרים נועדו להחליף את ישראל כעם הנבחר. אולם בדורות האחרונים התחוללו שינויים בקרב חלק מהנוצרים. יש ביניהם שכבר אינם סבורים שצריך להשפיל את ישראל, ויש שאף סבורים שעם ישראל נותר העם הנבחר, שייעודו לקרב את הגאולה.

אלא שעדיין יש בידם עמדה אלילית, שכן הם מאמינים שאותו האיש הוא אלוהים והוא המשיח שיקום לתחייה לגאול את העולם. יחד עם זאת הם מציינים שהוא יהודי.

ונשאלת השאלה: האם עמדה זו צריכה לגרום לחיץ גמור בינינו? האם בכל עת שאנו נפגשים עם נוצרים אוהבי ישראל עלינו להוקיע את אמונתם באותו האיש?

דברי מרן הרב קוק ביחס לדתות השונות
כתב מרן הרב קוק ביחס לדתות השונות, שאין מגמתנו להרוס אותן, אלא לרוממן עד שיותקנו: "לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורם של ישראל,כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם, כי אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל, להשפיע עליהם טללי אורות. ´והסרותי דמיומפיו ושיקוציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלוקינו´. וזה נוהג אפילו באליליות, וקל וחומר בדתות הנסמכות בחלק מיסודותיהן על אור תורת ישראל" (אגרות הראי"ה ח"אעמ´ קמב). הרי שאפילו לגבי עובדי האלילים הגמורים המגמה היא להסיר את הסיגיםולהשאיר את האופי הכללי של אמונתם ויחסם אל הטוב והנשגב, קל וחומר לגבי הנצרות והאיסלאם.

שלא לבזות את האישים המקודשים בעיניהם
עוד כתב הרב קוק מכתב ברכה לתלמיד חכם שחיבר חוברת בשם ´דת ישראל´ כדי לבאר את אמונת ישראל ביפנית, אבל העיר לו ששגה בכך שהתבטא בזלזול על אותו האיש ומוחמד. "אי אפשר להושיט תוכן דתי עליון לעם זה, בביטויים שלעלבון על מייסדי דתות, יהיו מי שיהיו. אנחנו צריכים לדבר רק על היתרון הקדושה עליון של תורת ד´, והשלילה מאליה באה" (אגרות ח"ב עמ´ קצט).


מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים (יא, ד):"אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ´ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו´. וכי יש מכשול גדול מזה?! שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן, וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה´. אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה´ ביחד. שנאמר ´כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה´ ולעבדו שכם אחד´. כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב,והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא,מייד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".


בברכה
אייל משה

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה