יש לי הערה בנושא החברות

ב"ה



ברכה ושלום.



השאלה היא שאלה של מטרה.
מה המטרה ולאן רוצים להוביל את הקשר?
אם המטרה היא חיובית וטהורה אז הקשר הזה הוא מצווה אבל אם המטרה היא שלילית או טמאה אז זה עבירה ורק הלב של האדם יכול לדעת את האמת לאמיתה.
וצריך שהאדם יהיה כנה וישר עם עצמו על מנת להשיב תשובה אמיתית.


הרמב"ם מגדיר כמה סוגי קשרים והאדם צריך לדרג את עצמו ולפי זה לקבל החלטה אני מעתיק לך את דברי פירוש הרמב"ם לאבות פרק א משנה ו

והחברים - שלושה מינים:
חבר תועלת,
וחבר נחת,
וחבר מעלה.
אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו.
ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון.
אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה.
ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו.

ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, "


עוד יש לך לדעת כי בחברות זו יש לחשוב על הצד השני כלומר על הבן .האם הראש שלו נקי מהרהורים? האם החברות גורמת לו להתעלות ולהתקדש ברוחניות? האם הוא מצליח לשמור על בריתו ולא להגיע לשז"ל ח"ו.
אלו ניסיונות קשים מאוד שכדאי כלל לא להכנס אליהם מאשר להכנס וליפול למשל בשז"ל פעם אחת. אז החברות לא שווה את זה.ועדיף לנתק קשר .ולהתעסק בבניה של באישיות מאשר להתעסק עם הבנים.
חבל על השנים היפות שנות הנעורים שאז האדם יכול לעצב את אישיותו ונטיות ליבו ולהכיר את עצמו ולממש את עצמו ולעבוד על מידותיו.ובמקום זה הראש תפוס בשיחה ממתינה ....
ואם לא עכשיו אמתי?









בברכה,






עוזיאל



.