ישיבה תיכונית וישיבה חרדית

שלום רב לשואל,
מתנצל על כך שעבר זמן רב מאז ששלחת את שאלתך, בכל זאת אשמח לנסות ולענות עליה.
ראשית, מקורות רבים ישנם לנושא זה של תורה ועבודה, גם בגמרא, וגם בראשונים ובאחרונים, כמו כן הינך יכול להוסיף לעצמך מידע בנושא זה במאמרים שמופיעים בקישורים בסוף התשובה

ולתשובה:
אין חולק על ערך לימוד התורה בעם ישראל, ועל חשיבות לימוד התורה, של כל אדם בעם ישראל.
אמנם, בעם ישראל היו מאז ומתמיד מחלוקות בנושא זה שהעלית, האם השאיפה היסודית היא לשלב תורה ועבודה, ´ואספת דגנך´, או ללמוד תורה בלבד, ולהאמין שצרכיך יבואו מהשמים.
גם בגמרא קיימת המחלוקת הידועה האם רשב"י צודק, או החולקים עליו, וסוברים שצריך גם לעבוד. והגמרא מסיקה (ברכות דף לה עמוד ב)"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן", כלומר בגמרא די ברור שההכרעה היא לצד שילוב העבודה, אם כי נאמרו בזה וורטים רבים, ברור שזו פשט המימרא. (וכן באבות: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון)
וכן פסק גם הרמב"ם (תלמוד תורה ג, י) ועוד פוסקים.
מתשובתיו של הרב עובדיה (יחוה דעת ג, עה, ה, נו) עולה דבר ברור, אדם חייב לעבוד כדי לפרנס את עצמו, אלא אם כן חשקה נפשו בתורה וחושב להיות גדול בישראל, כך מפורש בתשובתו, ואינני יודע מהיכן יש לך מידע אחר בנושא זה, כמובן שהוא מציין, שעדיף לבחור בדרך התורה ולשאוף להיות גדול בישראל, ובאופן כזה ניתן גם להתפרנס מצדקה, אבל, בחלק ה הוא כותב במפורש שיש צדק באמירה שישיבה תיכונית מתאימה יותר לרבים.
הרב אליהו עצמו שלח את כל ילדיו לישיבה לצעירים שע"י מרכז הרב (פרט לאחד מהם)... כך שלא נראה שהתנגד לישיבה תיכונית, ואף שרוב בניו נהיו רבנים, זה לא מנע ממנו לומר כך.

אלא, שהויכוח בימינו הפך להיות ויכוח ציבורי, כביכול, הציבור החרדי הוא בעד ישיבות שבהם אין לימודי חול, ואילו הציבור הדתי לאומי הוא בעד ישיבות תיכוניות. כמובן, שגם בציבור שלנו יש ישיבות קטנות, אבל הויכוח נהפך להיות עניין ציבורי.

אני חושב שכדי להבין את טענות החרדים צריך להבין מאיזו גישה הם באים, החרדים הם ציבור שבנוי על תרבות מסוימת, מאז קום המדינה הם לא מסכימים להיותה של המדינה ראשית צמיחת גאולתנו, וכציבור אינם מסכימים להשתתף ולשרת בצבא, אינם מסכימים להצטרף לכלכלת המדינה, וככלל גרים באופן נפרד משאר האוכלוסיה, וחיים כקבוצות בערים מסוימות, אינם לומדים לימודי חול כציבור, ורוב נשיהם אינם עוברות הכשרה מקצועית, והדבר החשוב מכל, אינם עובדים לפרנסתם, כדרך חיים.
כל זה הוא כציבור ולא כיחידים שכמובן מצויים חריגים, כמו כן בתחום העבודה ישנה התקדמות בזמן האחרון, אם כי עדיין היא איטית מאוד.
צריך להבין, שכל דברים אלו נובעים מתוך דרך חיים מחודשת, שלא היתה נוהגת בעם ישראל, מעולם בעם ישראל לא היה ציבור שלם שכולו כציבור רוצה שכל ילדיו ימשיכו ללמוד בלי לעבוד, וכולם יהיו כיחידים.
אך, מסיבות שונות כך נהיה הציבור החרדי באופן כזה, שהוא רוצה שכל ילדיו וממשיכיו יהיו גדולי הדור, כל ילדיו יהיו סגורים לכל קשר שהוא עם הציבור הכללי, כדי שלא יושפע מעולמות אחרים במציאות.
אין מקום לשלול לגמרי את דרכם, ח"ו שכן גם בה יש אמירה מסויימת, גם אמירות כאלו נובעות מתוך רצון לקדושה ולהוספת תורה, אך יש להבין את הבעייתיות גם בגישה זו לחיים.
במציאות שכזו, שיש מקום גדול להאריך עליה, ברור שההבנה הפשוטה של הרבנים החרדים היא שכולם צריכים להשאר רק בתורה, גם במחיר של קבלת תמיכה מנדבנים, וחיים בלי אפשרות להתפרנס בכבוד. האפשרות השניה הבלתי אפשרית בשבילם היתה להורות לציבור ללכת לאוניברסטה, ולסכן את מעמדו של הציבור כציבור סגור.
לכן ברור שכיון שהם מדברים מכיוון מסויים של חיים, לא יכולה להיות להם תשובה אחרת, (למרות שכפי שציינו לדוגמה הרב עובדיה, כותב במפורש בתשובותיו שלימוד התורה כדרך חיים בלי אפשרות פרנסה היא דרך רק ליחידים).
כמובן, חשוב גם לזכור, שיש גם בעולם התורה הציוני גדולי תורה, והם בודאי מעודדים, לפחות לכלל הציבור, את הליכה לישיבות תיכוניות. בכל אופן, בשאלתך הזכרת בעיקר את גדולי הדור מהציבור החרדי, ולכן התיחסנו בעיקר לזה.

מה שצריך להדגיש בכל אופן, שלימוד התורה אינו תלוי במוסד הלימודים ובשעות הלימודים במוסד, מצוות לימוד התורה היא מצווה בכל שעות היממה ולכל אדם שלומד בכל מוסד שהוא, לכן ברור שגם אם אתה נשאר בישיבה תיכונית, מצווה לנצל את כל הזמן הפנוי כדי להתגדל בתורה, ובלי קשר להקדיש גם זמן ללימודי החול.
אם חבריך לא מרגישים חשיבות ללימוד תורה, אין זה מתיר לך לא להקדיש את רוב זמנך הפנוי לתורה.
כי וודאי אדם אינו מצווה להיות רב, ולעסוק כל זמנו בתורה, אבל כל אדם מצווה להיות תלמיד חכם, ולדעת את התורה, לכן על כל אדם גם אדם שאמון על תורה ועבודה להתגדל בתורה, כל אחד לפי נטיית ליבו מי שמתאים ללימוד גמרא ילמד גמרא, מי בעיון ומי בבקיאות, מי שמתאים לו ללמוד תנך ילמד תנך, אבל הדבר החשוב הוא להקדיש את הזמן לתורה.

בכל אופן, מדבריך נראה שאנשים מסויימים מנסים לשכנע אותך בכל מיני דברים. מנסיון, אני מייעץ לך קודם כל לברר כל דבר ממקורותיו, ולא להגרר לויכוחים עקרים בנושאים כאלו, עם הבירור יהיו לך כלים חזקים יותר, כמובן בשמחה תוכל לפנות אלינו עם כל שאלה (ונקווה שתענה מהר יותר).

מקווה שעזרתי, ואשמח לשמוע
עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com
הקישורים מאתר ישיבה:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=204