שאלה
שלום רב!
הנני עומד במצב של סערת רגשות, רבי דיבר איתי לגבי לעבור לישיבה קדושה (אני תלמיד ישיבה תיכונית בנ"ע גב"ש) מכיוון שיש לי אהבה גדולה ללימוד ומסירות גדולה. אני חשבתי על זה ואני קצת חושש: אני רוצה לסיים עם תעודת בגרות (אף על פי שאני יודע שזה שקר עצמי).
אך מצד שני אני אוהב מאד ללמוד תורה דבר אחר שמציק לי שאני לא יודע איך לספר זאת להורים אני לא יודע איך יגיבו ומה יאמרו אני חייב עצה ותמיכה בתודה מראש נעם
תשובה
שלום וברכה,
ראשית, עלי לברך אותך על אהבתך הגדולה לתורה ולקב"ה, מי ייתן ותזכה לעבוד את ה' בעוצמה במהלך חייך.
שנית, אינני חושב כי יש להתייחס אל הבגרות כשקר וכדו'. כציבור המאמין בתורה ועבודה יש מקום גם ללימודי חול כלליים ולהכשרה לחיי מעשה.
שלישית, עצתי היא שלפני שאתה מקבל הכרעה מוחלטת על מעבר לישיבה גבוהה תבחן את עצמך בישיבתך התיכונית. לאמור, נסה לנצל כל רגע פנוי שיש לך כיום לצורך לימוד תורה - כך תוכל לברר אם המעבר לישיבה מהווה צורך אמיתי עבורך או שמא רק מחשבה ש'אם נעבור למקום אחר אז נלמד הרבה תורה'.
מסופר על חבורת תלמידים בנתיב מאיר (כיום הם חבורה של רבנים מובילים בציבור) שביקשו לעבור לישיבת מרכז הרב על חשבון הלימודים בתיכון. הרב בינה יעץ להם עצה דומה לדברים לעיל. בסופו של דבר הם נשארו בתיכון - זאת מבלי שהדבר פגע בגדולתם בתורה.
לגבי ההורים, נסה לשתף אותם בתחושותך. אל תגיע עם החלטה או הכרזה המזמינה מלחמה אלא שקף להם את אהבתך לתורה וללימוד. ייתכן ואם תקבל את עצתי לעיל, גם הוריך ישמחו לאמץ אותה. כך גם אתה תשמח, גם הוריך ישמחו ובע"ה גם הקב"ה ישמח כשתלמד בעתיד הרבה תורה.
עלה והצלח,
אביאל