ישוב ארץ ישראל - הדעות השונות

בס"ד

כפי שפתחת בשאלתך כך גם אני אפתח בדעות השונות, ואח"כ אסביר את דרכנו.

קודם כל זו מצוות עשה מהתורה "וירשתם אותה וישבתם בה". והיא יותר מכל מצווה אחרת כיון שהקב"ה נשבע עליה שלוש פעמים לאבות האומה!! נשבע לאברהם ונשבע ליצחק ונשבע ליעקב.
אין שום מצווה שמוזכרת כל כך הרבה פעמים בתורה ובנביאים ובכתובים וכל תהליך יצירתו וחיותו וגלותו סובב סביבה.
בקיצור היא הציר היותר מרכזי של התורה.
על זה אין שום ויכוח!!

הציבור המכונה "חרדי" כולל בתוכו הרבה קבוצות ואין דעות כולם שוות. פעם רובם הגדול חשב שאין לעלות לארץ והיום רובם ככולם עלו לארץ ויושבים בה.
ישנו ציבור קטן מאוד בתוכם המתייחס בעיקר לחסידות "סאטמר", הדוגל בכך שהעלייה לארץ הינה בגדר דחיקת הקץ, וזהו נגד רצון ה'.

המקור לכך הוא בדברי הגמרא בכתובות דף קיא, ב האומרת ששלוש שבועות השביע ה' את ישראל ואחת השביע את האומות, ובין השבועות לישראל נאמר שלא יעלו בחומה, והם מפרשים שהכוונה לאיסור ממש לישראל לעלות לארץ. אכן, גם לשיטתם אין בכך איסור לאדם בודד לעלות, אלא לעלייה המונית, ולכן מי שכבר נמצא בארץ אינו רואה צורך לעלות. עוד מסתמכים הם על הרמב"ם, שלא מנה במניין המצוות את מצוות ישוב הארץ בין תרי"ג המצוות, ומסבירים הם שלא מנה זאת משום שהיום מצווה זו אינה נוהגת (כפי שביאר אחד המפרשים - ה'מגילת אסתר').
וראי על כך:

אמנם רוב הציבור החרדי לא גיבש דעה בענין זה. בשנים האחרונות הוליך האדמור מחב"ד מהלך שמסביר את כל התהליכים בימינו כחלק מגאולה. וזה גיבוש דעה שמאוד מאוד קרובה לציונות בעומק אם כי נראית קצת אחרת.

עיקר הבעיה של הציבור החרדי היא בכך שהציונות נדחפה בעיקר על-ידי הציבור החילוני ושמדינת ישראל אינה מנוהלת בכל התחומים על-פי התורה, ולכן אע"פ שיש כאן ניסים גלויים רבים - זאת לא הגאולה הגדולה שאנו מייחלים לה.

יש גם הסוברים שאע"פ שיש מצווה ליישב הארץ, פקוח נפש דוחה את כל המצוות, ולכן עלינו למסור חלקים מארצנו הקדושה לו יצוייר תיאורטית שאכן יהיה שלום אמיתי.

[כעת ניגש לעיין במעט מהמקורות, על-מנת להבין את דרכנו].

הרמב"ם אכן לא מנה את מצוות ישוב הארץ בין תרי"ג המצוות, אך לא יתכן שהסיבה לכך היא שכיום המצווה לא נוהגת, שהרי הרמב"ם מנה גם את כל הקרבנות ועוד הרבה מצוות שאינן נוהגות היום.
גם לא יתכן שהרמב"ם לא ראה בכך מצווה, שהרי מהרבה הלכות רואים שהרמב"ם כן ראה זאת כמצווה. נביא רק אחת מהראיות. הרמב"ם פסק שאסור לעשות בשבת מלאכות דאורייתא על-ידי גוי אפילו לצורך מצווה מלבד מצוות ישוב ארץ ישראל, ולכן אם אין אפשרות אחרת [מותר לומר לגוי שיכתוב עבורו שטר קניה בשבת על חלקים מארץ ישראל], משום שזו מצווה חשובה.

לגבי השאלה מדוע הרמב"ם א"כ לא מנה מצווה זו יש כמה הסברים. הראי"ה קוק זצ"ל הסביר זאת על-פי דברי הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות, שכותב שלא מנה מצוות כלליות. בא"י תלויים רבים מהמצוות ולפיכך זוהי מצווה כללית.

לגבי שלוש השבועות, מאז החלטת האו"ם שהכירה בזכות עם ישראל להקים מדינה יהודית בא"י, אין עוד מה לחשוש משום שהאיסור הוא "לעלות בכח וביד חזקה" נגד רצון האומות, זאת מלבד שיש אומרים שלא מדובר באיסור (ואכן, הוא לא נפסק ברי"ף, ברמב"ם ובשו"ע), אלא בגזירה שגזר ה' שבגלות לא יצליחו ישראל לעלות כאומה לארץ, וממילא כאשר אנו רואים שאפשר לעלות מוכח שהתחיל תהליך הגאולה (למתעניינים -יצאה לא מזמן חוברת שלמה העוסקת בנושא בפירוט רב).
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=35951

אמנם גם בלי להיכנס לפלפול בשיטת הרמב"ם יש לדעת שהרמב"ן חלק עליו בהשגותיו לספר המצוות (השגה ד') וכתב ["שנצטוינו לרשת הארץ… ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ]ורובם המוחלט של הפוסקים וגדולי הדורות סוברים כמו הרמב"ן.

לכן ודאי שאנו סוברים להלכה שנוהגת היום מצוות ישוב הארץ, וכפי שראינו גם את גדולי ישראל שעשו מאמצים כבירים למרות הסכונות הגדולות ועלו ארצה. ביניהם אפשר למנות את הרמב"ן, ר' יהודה הלוי, ואף ידוע שהרמב"ם עצמו ניסה לעלות, תלמידי הגר"א והבעש"ט ועוד רבים.

[ביחס לשאלה האם עליית מליוני היהודים ארצה וקום המדינה הם חלק מתהליך הגאולה], עלינו פשוט לפקוח את העיניים ולהתבונן במציאות. וכי יעלה על הדעת שלאחר כאלפיים שנות גלות עלינו פתאום ארצה באופן ניסי ובלתי נתפס בכלל, והקמנו מדינה מבוססת פה בא"י ואין זה חלק מתהליך הגאולה?!

אולי בתחילת הדרך עם ניצני הציונות היה אפשר עוד לחשוב כך, אבל היום לאחר שאנו רואים שעלו כל-כך הרבה יהודים ונוצרו שינויים היסטוריים בחייו של עם ישראל בקנה מידה גדול כל-כך, אי אפשר עוד להתעלם מהתופעה ולומר שאין זה חלק מהגאולה.

ובאשר לשאלה, האם זו הגאולה לה יחלנו, [האם לא ציפינו לגאולה שבה כל עם ישראל ישוב בתשובה? ]

אף אחד לא אמר שזו סוף הגאולה. ודאי שאנו מייחלים לחזרתו של כל העם בתשובה, אך איננו קובעים לריבונו של עולם את סדר הגאולה, אם עדיף שקודם ישובו בתשובה ורק אח"כ יעלו לארץ או הפוך. ואף יש הרבה רמזים לכך בתנ"ך ובגמרא שבתחילת הגאולה העם לא יהיה במצב רוחני שלם. נביא רק את משל העצמות היבשות בספר יחזקאל ששם נאמר "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל… וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם… וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (פרק לז). קודם קיבוץ גלויות ורק אח"כ נתינת הרוח והכרת ה'.

נסיים בתפילה שנזכה ליישב את כל ארצנו ושכל עם ישראל ישוב בתשובה שלמה במהרה בימינו.

ראי עוד
http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/chagim/atzmaut/tokfo.htm

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32165