ירידה בהרגשת הקדושה - איך חיים חיי קדושה?

שלום רב

השאלה שאתה מעלה היא קשה, בגלל שהיא מתייחסת לשני רגשות שאנו מרגישים, ושלפעמים יש בהם תחושה של סתירה מהותית. הרב סולובייצ'יק מעמיד את הניגודיות הזו בהרבה מחיבוריו.

היהדות לא רואה את הדברים כפי שאמרת. אנו מאמינים בתורתנו שהיא תורת חיים. היא באה בשביל לתת לנו, בני האדם בעלי הרצונות והצרכים, בעלי היצרים והמידות (הטובות והרעות) את אורח החיים הנכון בהם יש לנהוג. התורה לא מתעלמת מהחיים - היא אפילו לא רואה בהם הכרח. התורה אומרת שבני האדם נועדו בשביל החיים, נועדו לקיים את העולם.
הרמב"ם פוסק שכל אדם חייב למצוא לעצמו פרנסה כדי שלא יצטרך להתפרנס מהצדקה (הלכות תלמוד תורה ג, י). הרב קוק מדבר על הצורך בהרחבת תחומים שקשורים לטבעיות החיים, לספורט, לאומנות, לספרות וכד'.

אין פה פשרה - יש פה אידיאל. אנו קוראים לחיי אישות בין איש לאישה קדושה. זוהי הקדושה על אף שמדובר בסיפוק של יצר האדם.

אשריך שאתה רוצה להידבק בתורה ככל יכולתך. יש אנשים שבאמת מתאים להם להתנתק כמעט לחלוטין מהבלי העולם הזה ולעסוק רק בחיי הרוח שלהם. יש לציין שהם מאוד מאוד בודדים. רוב רובו של העולם צריך לפתח את העולם, לעסוק בפרנסה, ובנוסף לעסוק כמובן בתורה.
גם מרבית הרבנים אינם מנותקים מהעולם. מותר גם להם להינות מארוחה טובה ומכל מיני עניינים הנוגעים להיותנו בני אדם.

עליך לבחון את עצמך אם באמת אתה אדם שמתאים לו לחיות בצמצום ההנאות הגופניות, או שפשוט התפיסה שלך לעולם התורה הוא מעט שגוי ופשוט אתה צריך לתקן תפיסה זו.

חג הפורים המתקרב יכול להיות הזדמנות טובה עבורך לברר עניין זה, הנוגע לפנימיות הנפש האישית שלך.

אריאל
(המשיב אינו רב)