ירד לי החשק ללמוד

שלום וברכה

אני מצטער על העיכוב בתשובה. אני פשוט לא מספיק את הכל.

כראש ישיבה אני מכיר היטב את המציאות שאתה נמצא בה. יש בחורים שאכן חוזרים בדרך בה חזרת – רוצים ללמוד אך לא כל היום, והאפשרות לחזור לצבא מאוד בעייתית להם.
אנחנו כמובן לא פועלים בחלל ריק, והמציאות לא מאפשרת לתפור לכל אחד את מה שבדיוק מתאים לו – הישיבה אינה יכולה להפוך לעיר מקלט למי שהשרות הצבאי בעייתי לו, ואין היא רשאית אפילו לאפשר לימוד חלקי בישיבה, ומצד שני – הצבא לא בנוי לתת לכל אחד בדיוק את מה שמתאים לו ומה שטוב לו לעשות מבחינה רוחנית. העובדה הזו מכניסה אותנו למיצרים, והדוגמה שלך מלמדת על כך.
מה עושים ? אין לנו ברירה, אלא להבין שאנחנו לא יכולים לעשות את הדבר המקסימאלי אלא את הדבר האופטימאלי. לאמור: יכול להיות שהחליפה האישית שלך הייתה נתפרת אחרת – אלא שכאמור זה בלתי אפשרי; על כן, אין לנו ברירה אלא ללכת לכיוון האופטימאלי: אם אתה יכול לחלץ מעצמך כוחות, חברותות, השקעה וכדו' כדי ללמוד בישיבה בדרישות שישיבה דורשת – טוב יהיה כי תעשה זאת, גם למען עצמך וגם למען עם ישראל. אם הדבר לא אפשרי מבחינתך – הדבר הנכון הוא לשוב לצבא בעוצמה, בחוסן, וכמובן אין שום מניעה להשקיע מאמץ לשרת במקום אחר שהוא יותר מתאים לעולם הרוחני שאתה ב"ה רוצה לבנות.
אני מאמין כי אם תבוא להחלטות אלו מתוך אמון בעצמך ומתוך עוצמה – תראה בהן הרבה טוב.


כל טוב ובהצלחה