שאלה
כבוד הרב, תמיד אומרים שחשובה יראת ה' אבל לי קל יותר לירא מרב או מישהו שהוא בשר ודם כי אני רואה את הקדושה שלו ואת הצדיקות שלו ואני מעריכה אותו יותר כי אני בשר ודם כמוהו והקשיים שלי עם העולם הרוחני נתונים גם לו וגם הוא מנוסה בניסיונות שה' מציב לו. ועצם היותי רואה אותו ברמת הקדושה שלא גורמת לי לירא אותו ואני מעריכה אותו כי אני מעריכה את הקושי שלו. ועם ה' יותר קשה לי לירא אותו ולפעמים בגלל שאני לא רואה אותו ואני לא רואה את הגדולה שלו אני מפחיתה בערכו ואני לא מרגישה כלפיו יראה ושקורה לי דברים שרע לי איתם אני נוטה לכעוס על ה' כאילו הוא חייב לי משו כי עצם זה שאני לא רואה אותו נותן לי הרגשה שאנחנו שווי ערך.
מה אני יכולה לעשות כדי להגיע ליראת ה' אמיתית ואם כבוד הרב יכול בבקשה להתייחס לנקודות הקושי שלי. תודה רבה - *****.
תשובה
שלום וברכה
הקושי שאת מעלה אינו חדש וכבר דובר עליו בחז"ל, כאשר רבן יוחנן בן זכאי היה על סף מיתה, בכה ותיאר לתלמידיו את התהליך העובר עליו, וברכתו אליהם היתה, להפתעתם הרבה "יהי רצון שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".
אמנם כל הדברים הללו ה' יצר בעולם כדי שיראו מלפניו וכל ראיית הרב בגדלותו היא בדיוק הדרך הטובה כדי להגיע ליראת שמים, כאשר רואים רב גדול ואת הנהגותיו מיד מקבלים יראת שמים.
הרי אפילו בברכות אנו מברכים על מלך "שחלק מכבודו לבשר ודם" וכן יש ברכה "שחלק מחכמתו ליראיו", הרי כשרואים אדם גדול תיכף ומיד מבינים שיש בו נשמה שהיא חלק אלוק ממעל ולא יתכן שהוא חלילה "התפתחות מהקוף", ואדרבה כל אלו כלים להתקרבות לבורא ואנו צריכים להשתמש בהם נכון.
ראיתי בדברי הרב וולבה שליט"א דבר נפלא על ענין זה, הוא אמר שהעובדה שהעולם היה מורכב פעם ממלכויות רבות ובימינו העולם עבר להנהגה "דמוקרטית" במקום זאת בחלק גדול מהמקומות נובע מכך שהמלכות בעולם באה להיכר לנו בזעיר אנפין איך נראית מלכותו יתברך, אך ברבות הימים כשהעולם הפך להיות כפרני והמלכות כבר לו שימשה למטרה זו, היא עברה מין העולם כי כל תכליתה היה לכך!
מסתבר שהעולם מלא ב"שיעורי אמונה" כדי שנכיר את ה' ואנו צריכים להיות תלמידים עירניים כדי להפנים את המסרים הללו.
בברכה