שאלה
אני שמיניסטית ואני מרגישה שאני ממש רוצה לבנות את עצמי, גם לקראת היציאה לשרות לאומי וגם בכלל. לפני חודש הייתי מאושפזת יום בהדסה עין כרם בעקבות נסיון התאבדות, שתיתי קצת רעל באולפנא, ואני מאוד מתחרטת על מה שעשיתי, ומרגישה שאני קצת חלשה.
החיים שלי ממש לא כ"כ קשים כמו שזה נשמע.
יש לי פחות או יותר הכל. משפחה תומכת ואוהבת, הרבה חברות, אני פחות או יותר מצליחה באולפנא, ואני שואלת את עצמי לא פעם איך עשיתי דבר כזה. ברור שיש קשיים , אבל הם לא "מצדיקים" את מה שעשיתי.
אני רוצה לדעת איך אני יוכל באמת לאהוב ולקבל את עצמי, ולשמוח באמת באמת מכל מה שה' נתן לי.
תשובה
לשיראל שלום
לכולנו יש רגעי משבר בחיים שהדרך המרכזית להתמודד איתם היא לפתח יותר את האמונה (על ידי לימוד וכו') בריבונו של עולם ובהבנה שהעולם אינו הפקר, ומשברים במבט לאחור, מצמיחים בנו כוחות חדשים. יחד עם זאת, המעשה שאת מתארת, מעיד שכנראה שתחושות המשבר שאת חווה הם קשים יותר מהרגיל, ולכן כדאי מאד להיעזר בגורם פסיכולוגי מקצועי שילווה אותך ולו בעצה מרחוק.
בהצלחה רבה חגי