שאלה
שלום לכב' הרב,
לפעמים יש מצבים בהם אני מתפלל מנחה קטנה ולאחריה יש שיעור קצר עד הערבית.
לעיתים אני צריך לצאת (לחזור לעבודה או סידורים שונים).
מכיוון שאני מתפלל בקצב לא מהיר. לפעמים אני מסיים את התפילה לאחר תחילת השיעור.
האם אני יכול לצאת?
שמעתי אמירה המיוחסת לחפץ חיים
(ואני מקווה שאני מצטט נכון ושהסיפור נכון בכלל), אשר פטר שואל מתפילה וזאת בכדי לא להלבין פניו של מגיד השיעור אשר יכול לסבור בטעות כי היוצא מוצא פגם באופן העברת השיעור על ידו (באותו מקרה השואל התחיל שיעור מבלי שידע שהציבור כבר התפלל מנחה).
האם זה נכון לצאת תוך התנצלות בדבר היציאה (יש לי תחושה כי למרות שהמהלך שאולי הוא נכון הלכתית אבל הוא נראה מוזר וקוטע את רצף השיעור. לא תמיד יש הזדמנות לדבר בפרטיות עם מגיד השיעור).
רוב תודות
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הרגישות ועל הזהירות.
אין ספק כי הרגישות של מעביר השיעור היא אחד הדברים שיש להתחשב בו.
על כן, הדבר הטוב ביותר הוא לבחון האם אפשר לוותר על היציאה באמצע שיעור.
אם לא, האם ניתן לדבר איתו מראש על כך.
אם לא, ואין ברירה – מותר לצאת.
כלומר, כבודו של מעביר השיעור הוא אחד השיקולים החשובים שצריך לשקול וצריך לנסות גם להיות נאמן לכבודו, וגם להיות נאמן לסדר היום שלך ולנחיצויות שלך.
ועל כן, קודם מנסים לעשות כל דבר אפשרי כדי שכלל לא תהיה התנגשות, ורק לאחר מכן עושים את מה שצריך לעשות בזמן הזה.
כל טוב