שאלה
שלום כבוד הרב,
אני מאד אוהבת את היהדות ואת המצוות הקיימות בה. אך יש כמה מצוות שקשה לי להבין אותן ואת מטרתן, ולעיתים אף נדמה לי שהן בבחינת "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה".
דוגמא אחת למצווה כזאת היא האיפור בשבת. אני מבינה מאיפה מדיע האיסור, ואיך חז"ל הגיעו אליו, ומאיזה אב מלאכה הוא מגיע וכ"ו... אבל אני לא מבינה את הרעיון שלו.
אני לא מבינה איך מצפים מבנות להצליח לקיים אותו, ולמה הוא לא נחשב ל"גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה".
אני אישית לא יוצאת מהבית בלי איפור. אני פשוט חושבת שזה דבר בסיסי אצל אישה להתאפר. אז מה שיוצא זה שכל השבוע אני מתאפרת והכל סבבה, ודווקא בשבת שאני רוצה לכבד אותה, ורוצה להתקשט לכבודה- אני מגבילה את עצמי, ומרגישה שלא בנוח עם איך שאני נראית...
(וכן, ניסיתי את כל השיטות של "אבקה- כן, עיפרון- לא", וניסיתי אודמי- שבת מסוגים שונים אבל הכל לא היה זה...)
וזה לא רק איפור... מדובר גם על קרם לשיער, קרמים לפנים מסוגים שונים וכ"ו...
נכון לעכשיו אני מתאפרת בשבת. וגם שמה קרם בשבת. אני מעידפה לכבד את השבת בלבושי, מאשר להקפיד בהלכות שבת קלה כבחמורה...
אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא.
אשמח לתשובה רעיונית ולא הלכתית. כי הבנתי מאיפה זה נובע הלכתית, אבל עדיין לא הבנתי למה כבוד השבת פחות חשוב...
בתודה מראש!
תשובה
שלום
מילת המפתח היא 'אמון'.
האם יש לך אמון במערכת ההלכתית?
גם אני טרם זכיתי להבין מצוות רבות, ומול חלקן אף מתקומם המוסר האנושי שלי.
אך יש לי אמון בהלכה ובמכונניה לדורותיהם, אמון ברוח הקודש האלוקית המנחה את פוסקי הדורות.
העובדה שאיננו מבינים, אינה מלמדת בהכרח על בעיה בהלכה, כמו בעיה בנו.
תתכן כמובן קפיאה הלכתית, והיא בהחלט קיימת, אך בנוסף לטיפול בזה, יש להתמקד בעיקר בנתינת האמון בפוסקי ההלכה ויוצריה.
ולעניין הנקודתי-
בשבת אנו רוצים להפנים ולהודיע את בריתנו הנצחית עם ד', ברית העומדת בשורש בריאת העולם.
אנו מכריזים בכל חושינו שד' הוא יוצר הכל, מושל הכל, שורש המוסר והיושר.
אחת הצורות להכרזה זו, היא שמירה על שביתה ממלאכה בשבת, כביטוי להפסקת מלאכת ד' בבריאת העולם.
אחת המלאכות היא ממרח, ואחת היא צובע.
זה אינו משנה כלל אם חשים קדושה בהמנעות מאודם אסור, העיקר הוא עצם ההכרזה הגדולה- אני שובת בשבת לא רק מדברים גדולים, אלא מכל הפרטים גם כן.
השביתה מפרטי המלאכות חשובה יותר מהשביתה מהמלאכות הגדולות, משום שאנו מכריזים שד' מנהל את עולמו לא רק בכללים, לא רק ב'מלאכות כלליות' אלא בכל הפרטים שבחיים.
שביתת השבת היא שורש הברית ביננו לבין ד', ואשרי מי שזוכה לקיים שבת כדבר ד', ולהכריז שד' הוא מלכו של עולם.
כל טוב