יעוד בעולם, שכר ועונש, גן עדן וגהינום

שלום וברכה,
לשאלתך, מדוע באנו לעולם וממילא מה תפקידנו בו, עונה הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו) בדעת תבונות: האל יתברך שמו הוא תכלית הטוב בודאי. והטוב הגמור מחוקו הוא רק להיטיב, ועל כן ברא נבראים להם יוכל להיטיב, כי אם אין מקבל אין הטבה בעולם. והטוב הגמור הוא הדביקות בבורא שהוא מקור הטוב הגמור בעולם. בכדי שההטבה תהיה שלמה צריך המקבל להשקיע על מנת לקבלה כדי שלא תהיה מתנת חינם ותשאר להם בושת פנים בקבלת הטוב.
כביכול, השלמות האלוקית מתגלה על ידינו, הברואים, כאשר הקב"ה מוציא מן הכח אל הפועל את תכונת ההטבה העצמית לו.
אם כן תפקידנו הוא להתחבר למגמה זו ולדבוק בטוב. באותם כלים שהקב"ה העניק לנו - קיום תורה ומצוות. "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים" (דברים ל').
בחסידות מקובלת האמירה ש"נתאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים". לשם כך ברא את האדם בעולמו. כיון שרצון הבורא הוא בהופעת קדושתו העליונה גם בתוך החומר השפל בהתגלמותו בעולם הזה. לכן ברא את האדם והטיל עליו קיום תורה ומצוות. אותן מבצע בתוך גבולות עוה"ז ע"י אבריו הגופניים, ובכך מגדיל ומפאר את העניין האלוקי. בהראותו כי "לית אתר פנוי מיניה" - אין שום מקום הפנוי מנוכחותו. המדרגה היותר עליונה של העבודה הזו היא בהופעת אומה שלמה, האומה הישראלית, החורטת על דגלה את המגמה הזאת ומראה איך מגלים קודש בארץ, ממשלה, צבא, מערכת משפט, חקלאות וכו'. "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
כל ההסברים הללו, חשוב לציין, באים בהתאם ליכולת השגתנו, כיון שאיננו יכולים להשיג שום השגה בעצם מהותו ית' האינסופית.
ביחס לשאלת צדיק ורע לו וכו', עונה הגמ' בקידושין (מ ע"ב):"למה הצדיקים דומין בעוה"ז לאילן שעומד כולו במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ נופו, עומד כולו במקום טהרה. כך הקב"ה משלם לצדיקים חטאם בעוה"ז כדי לזכותם לעוה"ב..." (הגמ' שם ממשיכה שהוא הדין הפוך אצל הרשעים).
עלינו לפי זה להרים את המבט שלנו לגובה אחר. אין להסתכל על התמונה מקרוב במבט שטחי ומצומצם, ועל ידי כך לקלוט רק קטע קטן ולא ברור. אלא להתרחק ובכך לתפוס את כל התמונה, אז יגלה לעיננו כי הרע - טוב הוא באמת, ומה שנראה כטוב עשוי להיות רע.
הרבי מלובביץ' באמונה ומדע (עמ' 84) מסביר זאת: "האדם רואה רק חלק מוגבל של התמונה הכללית, חסרה לו הפרספקטיבה הנכונה של כל מה שקורה לו או לסביבתו. יתר על כן, בידיו רק יכולת מוגבלת להעריך נכונה את המשמעות האמיתית של המציאות הנראית לעיניו". משל לאדם הנכנס לחדר ניתוח בעת כריתת איבר לצופה מהצד נראים הרופאים כסדיסטים ארורים המתקיפים אדם חסר ישע ומענים אותו ללא רחמים, הוא בטוח שהוא עד לרצח בדם קר. אין הוא יודע שמצד האמת, ואותה הסתכלות כוללת, ניתוח זה הינו הכרחי להצלת חיי המנותח.
מה שאנו רואים כי צדיקים גדולים סובלים ייסורין רבים, אין זה כי אם חשבון אלוקי ארוך טווח החפץ להיטיבם באחריתם במקום הטובה הנצחית, ו"הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה".
פעמים, מקבל הצדיק ייסורין אף על פי שאינם מגיעים לו, וזאת עבור כפרת בני דורו.
הרבה חשבונות צופנת בחובה היד האלוקית המכוונת ומסדרת הכל מראש, חובה עלינו להאמין שלכל מראה עיננו יש דין ויש דיין.
גן עדן, גהינום נזכרים בתורה שבכתב בקצרה. חז"ל בתושב"ע החלו לפתוח ולהרחיב צוהר בסוגיה זו. בספרות הראשונים והאחרונים מצאנו יותר הרחבה במושגים הללו, הרמב"ם באיגרת תחית המתים, הרמב"ן בשער הגמול, הרמח"ל בדרך ה'.
מעבר לזה, למה לנו להתעסק עם המתים, עלינו לשאוף יותר ויותר לקדש את החיים מתוך שמחה. מתוך תחושת שייכות לכלל ישראל הארוג בחוברת הנצח והחיים. בדרך בה לא נכנסים עם חשבונות פרטיים של שכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא, אלא עם חשבון ארוך וכולל של נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם לעד.
לא נותר לי אלא לאחל לך הצלחה רבה בהמשך וכל טוב
אבנר, חברים מקשיבים