שאלה
שלום רב. למדתי בישיבה תיכונית, ושנה אחת בישיבת הסדר. אני מניח תפילין, ציצית, הכל! אפילו סיימתי מסכת שבוע שעבר, אבל אני מרגיש מזוייף. אני לא יודע למה אני עושה את הדברים האלה. כלומר, אני יודע, אבל לא יודע. אני אסביר את עצמי.
אדם חילוני ברכבת, שהבחין בתכלת שבכנפי ציציותיי, החל מתעניין ושואל שאלות בענייני דת ואמונה. אחת השאלות שהוא שאל אותי, הייתה שאלה שלא יצא לי לחשוב עליה הרבה, אבל היא לא מניחה את דעתי, ואני חייב לדעת את התשובה ההגיונית ביותר עליה.
-"למה 'משתלם' להיות דתי?", שאל.
-"מה זאת אומרת? לקיים את רצון הבורא, לזכות בביאת משיח, לקבל שכר בעולם הזה, ואולי אפילו הכי חשוב- לזכות בשכר בעולם הבא. להגיע לגן עדן" השבתי לו.
-"אתה יודע מה", פתח, "אני רוצה להיות עצמאי. לחיות את חיי. אני מכבד את הבורא, ואני לא חושב שאני כל כך רע. לא, אני לא רוצה לקיים רצונו, ואני לא חושב שרצונו זה שאשה תלך עם כיסוי ראש, וגבר עם ציצית ותכלת. ואתה יודע מה עוד? גם ל'רשעים' שאבוי, לא מקיימים מצוות, רוב הזמן טוב, והם חיים את חייהם, ואני חיי את חיי בצורה מאושרת מאוד ('רשע וטוב לו', הערתי). ושוב, אני לא רואה את עצמי כאדם רע. כואב לי כשיש פיגועים, ואני מעלה טרמפיסטים, ומדי פעם מתנדב עם נוער. לגבי המשיח- לא מאמין, ולא כזה אכפת לי. הסיבה היחידה שציינת שעלולה לגרום לי לקיים מצוות, זה עולם הבא. אבל לך תוכיח שיש גן עדן? חבל לי לבזבז את החיים בעולם הזה, אם אני לא אקבל על זה בסוף עולם הבא."
נתקעתי. המצאתי לו איזו תשובה, שאני בעצמי לא האמנתי. נעשה לי נס, והוא ירד בתחנה הקרובה, באמצע התשובה שלי, אז אמרתי לו "חבל שלא הספקתי להסביר לך עד הסוף... יש תשובה, אתה יכול לסמוך עליי". ולא כדאי לו לסמוך עליי, כי אין לי מושג מה התשובה. אני מרגיש מזוייף, אני מרגיש שהוא צודק. איך ניתן להוכיח שיש עולם הבא, ולא מספרים?
קשה לי, אני מבקש עזרה.
תשובה
בעזה"י
שלום,
כמה שאלות בשאלה כל כך קצרה...
אכן רוב היסוות המחשבתיים שלנו והאמוניים שלנו נמצאים במה ששאלת ואין סיכוי שאוכל לענות על הכל בפרוטרוט.
נתחיל מהקל יותר:
דע מה שתשיב- לחבר, לתלמיד, לאדם ברכבת, לחילוני, לרפורמי, לגוי, לגורו הודי ולבוקר אמריקאי, לספרי, לאשכנזי, לאחד שמחפש ולאחד שסולד-
לכל אחד צריך לבא מצד אחר ולענות תשובה שתתיישב בדעתו ונראה לפעמים שאפילו 70 פנים של התורה אינם מספים וצריך יותר מזה...
אז בא ננסה לעבוד מהשורש...
הבעיה איננה מה שתשיב ל...
אלא מה שתשיב לעצמך! אתה לא מחובר, אתה לא מרגיש שהדברים שייכים לך ובך, אינך מקבל מהם חיים וחיות וחיוניות.
וזה הרי שורש הבעיה.
התורה צריכה לחיות והחכמה תחחיה בעליה.
אסור לחפש רק את "מה שמתחבר לי" אבל חייבים להגיע למצב של "אני מתחבר אל"- תורה, לימוד תורה, מצוות, תפילה ובעיקר קודשא בריך הוא.
ומנסיון, ברגע שאתה מחובר למעלה, הקב"ה גם יאיר לך מה להגיד במצבים שכאלה...
ואז עולה שאלת השאלות:
איך אני הופך את עצמי למחובר למעלה???
הרב (קוק זצ"ל, כמובן) נהג לומר על סמך הר"ת הידועים: ישראל=יש שישים ריבוא אותיות לתורה שלכל אחד מאיתנו יש אות בתורה, כלומר נקודת חיבור מיוחדת, פנימית ונשמיתית ששיכת רק לו.
את האות הזו, את הנקודה הזו אתה צריך לחפש.
אינני יודע באיזו ישיבה למדת וכמה הרגשת מחובר שם ומלא חיים שם, אבל אתה צריך לחפש את עבודת ה' שלך במקום בו אתה נמצא.
איך פוגשים את הקדוש ברוך הוא במציאות היומיומית?
במליון דברים:
ראשית כל בלימוד- יש דברים שצריך ללמוד (הלכה, גמרא)( ומעבר לכך יש דברים שאתה אוהב ללמוד, שמחיים אותך.
נסה להחשף לסוגים שונים של לימוד. לימוד אגדתות בעיון, לימוד כתבי הרב, מוסר (מסילת ישרים, אוחרות צדיקים), כתבי הרב קוק, חסידות (ר' נחמן, שפת אמת, אדמו"ר מסלונים, ' צדוק ועוד רבים וגדולים) חפש את הלימוד שתופש אותך, שאתה מתגעגע אליו ואתה מוכן להשקיע בו.
תפילה- תפילה היא קודם כל עבודה שבלב, ואם אינך מרגיש אותה בתוכך משהו חסר.
נסה ללמוד ולהעמיק במה שאתה אומר (לפני התפילה ולא במהלכה), נסה ללמוד על תפילה בכללות (פרקים נפלאים בהקדמה לעולת ראי"ה) והכי חשוב- תפילה שלך שנובעת מבפנים.
ברגעים לבד, בהתבודדות (על פי עצתו הנפלאה של ר' נחמן) בטיול לבד, או סתם בהליכה ממקום למקום, דבר עם ריבונו של עולם, פתח בפניו את הלב ובקש והשתוקק מעומקו- זה מחולל פלאים (בך וגם במציאות)
חפש חסד- זה יכול להיות התנדבות, עזרה בבית, לאחים, הדרכה, העברת שיעורים בסניף, לא משנה מה העיקר- לתת מעצמך ולהנות מזה.
ככל שתתן יותר תקבל יותר!
חפש את ריבונו של עולם- הוא בכל מקום ובכל דבר ובכל זמן. בדברים שקורים לנו, בהתרחשויות, בדברים שאנו אוכלים, במצוות שאנו מקיימים (ולפעמים שוכחים שזה נועד לעזור לנו להצטוות לקב"ה) הוא נמצא בכל מקום, רק צריך לפתוח עיניים ולראות.
לחזור לחיים, להחיות נפשות אמולות ורדומות- לוקח קצת זמן אז קח הרבה נחישות וסבלנות והרבה אמונה ותקווה וצא לדרך.
כשהדברים יאירו בך תראה שהם יאירו גם כשתעביר אותם הלאה.
דרך צליחה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם