ילדה בעייתית - פניה אל ציבור הקוראים

ב"ה


שלומות,


אני מבקש להתייחס לשאלתך באופן כללי היות ולא ניתן לעמוד על פי פרטי השאלה על אופיה והבעיות איתן את מתמודדת:

1. ככלל, אנו כהורים, לא מהוים רק "רשות" פורמאלית על הילדים שלנו. חובתנו לדעת היכן הילדים נמצאים גם אם זה לא מוצא חן בעניהם. זה לא בא מהצורך להשגיח אלא מהצורך לאהוב ולהיות חלק משגרת החיים של הילדים שלנו.
לעניות דעתי, בראיה מעמיקה, גם הילדים רוצים שנתענין בהם ולא היו חפצים לחשוב שאנו מרשים להם הכל. תחושה זו מהווה מקור לשמחה מיידית אך בראיה ארוכת טווח - הילדים רוצים להרגיש שהם חשובים לנו.
לכן, עלייך להתענין - בעדינות ובנינוחות. גם אם היא עונה בחמיצות גדולה, עלייך לשמור על שלווה (בסה"כ, כמי שאוהבת - רציתי לדעת מה עובר עלייך"), לא להגרר למריבה ("למה כל שאלה את צריכה לענות התוקפנות? איפה התחנכת?!), לא לטעון טענות פילוסופיות עקרוניות ("זו מהות מחויבויותי כאמא"), אלא - לזרום ולשאול ולשאול. אם את חושדת - עלייך לומר לה בגלוי במה את ושדת ולבקש ממנה להפריך את חששותייך. לא לאפשר לה לעשות כל מה שהיא רוצה.
ב. נכון למצוא זמנים לשיחה שאף אחד לא מפריע לכן לפתח שיחה ארוכה שנבנית לאט לאט. אולי הליכה משותפת לקניות או לבית קפה. אבל, חשוב שיהיה לכן זמן שלכן.
ג. אל תפנקי אותה! הראי לה יחס מאוזן. חם אוהב, דורש ומציב גבולות
ד. מי החברות שלה? האם את מכירה אותן? את המשפחות?
בכל מקרה, תני הרגשה שהבית שלכם פתוח. הכי טוב שירגישו נוח בבית, גם אם לא הכי נוח לך...
ה. איך היא מתפקדת בבית הספר? היא הולכת לתנועת נער? הכל שם נראה תקין?
ו. מה היקף הוצאות הכספים שלה? מהיכן יש לה כסף?

ועוד, ועוד.


אבל,
העיקר,
למרו הקושי - העצום -

לשדר רוגע ונעימות
והבנה
שהכל יבוא על מקומו בשלום
מתוך
אמון ואמונה
והרבה

ש מ ח ה

בהצלחה,


שי

דרך אגב,

זו ההזדמנות לפנות לבני הנוער הרבים הקוראים שאלות ותשובות אלה להגיב על שאלת האמא:
מה אתם/ן מציעים!
חשוב גל לי לדעת!!!


שי