שאלה
שלום ותודה רבה על האתר המקסים הזה..
יש לי ילדה אחת בכיתה שהיא חושבת רק על עצמה מה שיהיה הכי טוב לה חושבת שהיא המלכה וכולם חייבים להקשיב לה,ואני מרגישה ממש לא כיף על מה שאני רואה וחושבת אבל אני לא יכולה לא לחשוב ככה כשאני רואה אותה מתנהגת ככה וזה לא רק לי זה לכולם ואני לא יכולה יותר איתה אני פשוט מרגישה שאני לא ממש אוהבת אותה[במילים עדינות] ואני לא אוהבת להרגיש ככה וזה ממש מעצבן אותי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ומה לעשות קשה לי לחשוב שיש לי ילדה כזאת בכיתה ושהיא מנצלת את כולם..
אשמח אם תענו לי :)
תודה רבה על האתר..
תשובה
שלום לשואלת היקרה!
אני מתנצלת על האיחור. החורף גובה מחיר של המון מצוננים (ואני הצטננתי
כבד). אבל אני מודה לקב"ה על כל טיפת מים וקור שיורדים!
יישר כח על הכנות! לפעמים ממש ממש קשה להודות שקשה עם :חברה לכיתה. זה טוב להבין מה מפריע לנו, ככה אפשר לסדר את העניינים (או את הראש).
בואי נתחיל מיזה שאת לא לא אוהבת אותה. אלא את לא אוהבת את ההתנהגות שלה. כבר יותר נחמד, לא? היא כשלעצמה אדם טוב (כמו כל אדם) רק היא מתנהגת לפעמים לא כל כך נחמד...
לספר לך משה? יש לי חברה טובה שאני מכירה כבר כמה שנים טובות (ברוך ה´), אני חושבת שאנשים שהכירו אותה בתקופות מסוימות יגידו את מה שאמרת על חברה שלך, שהיא חושבת רק על עצמה. את יודעת מה? אפילו אני בעוונותי חשבתי את זה על חברה שלי כמה פעמים.
למה זה קורה? למה אנשים מתנהגים כאילו רק הם קיימים בעולם והשאר הם תפאורה?
כשחברה שלי התנהגה ככה נגשתי ושאלתי אותה למה היא מתנהגת ככה, אני מכירה אותה טוב ואני יודעת שהיא לא אגואיסטית. היא הסבירה לי שהיא מאוד אוהבת לעזור ולהיות מתחשבת, אבל... בזמן האחרון היא מרגישה שהיא פשוט נגמרת. בקושי היא מצליחה לעזור לעצמה. אז כדי שהיא תוכל לעזור ולתת לאחרים, היא קודם דואגת לעזור לעצמה!
בהתחלה זה קצת הרגיז אותי. אבל יום אחד גשום במיוחד, כשהייתי מצוננת (עם קצת דלקת בסינוסים) ומישהי ביקשה ממני שאחליף אותה בתורנות שטיפת כלים, ביקשתי ממנה שתנסה להמשיך לחפש ותחזור אלי רק אם זה מצב חרום... כי אם אני אחליף אותה היום, (ואני אצטנן סופית) מחר (או עוד שבוע) מישהי אחרת
תצטרך להחליף אותי. זה לא שאני לא רוצה לעזור, לפעמים לטובתי, ולטובת הכלל בסופו של דבר, אני צריכה להיות ככה טיפה אגואיסטית ולשכב עם ספל תה במיטה בשעה שחברותי קופאות מקור בלעדי.
אז אני רוב הזמן משתדלת להתנדב ולעזור, אבל זה לא בגלל שאני יותר טובה מחברה שלי שעושה את זה פחות, פשוט כנראה אותי הקב"ה ברא יותר מחושלת ובריאה פיזית, אז אני יכולה לעזור יותר בלי להיגמר.
אז יכול להיות שהחברה שלך חלשה, פיזית או רוחנית או חברתית, וכדי להתחזק, היא "עולה" על חברות שלה. יכול להיות שלפעמים השיקול שלה מוטעה ושהיא לא בסדר, והיא אמורה להתגבר על עצמה, אבל היא בת אדם - ואגואיזם זו התנהגות אנושית (ילד קטן הוא אגואיסט. רק שאנחנו גדלים אנחנו לומדים להתגבר על זה).
וכאן אני מגיעה למשהו נוסף. פעם, נניח בתקופה של הקמת המדינה, כולם חיו בשביל כולם, אחד היה מוכן למות בשביל האחר, או בשביל איזה אידאל נישא - "טוב למות בעד ארצנו". הכלל היה במרכז, והפרט חי אך ורק למען הכלל. אני אישית מעריצה של האנשים כאלה, אבל כמו שהסברתי למעלה, לפעמים זה יותר מדי.
קחי למשל את המשטר הקומוניסטי, שהאידאל שלו היה כביכול קיבוץ ענקי - עבוד כפי יכולתך וקבל לפי צרכיך, המשטר הזה מוכיח בקריסתו את העניין שאי אפשר לחיות ככה. זה לא אנושי.
אז כדי לאזן - האנושות זזה באופן קיצוני לצד השני. לכל אחד יש את הצרכים שלו, והאופי שלו, והכשרונות שלו, ואי אפשר לצפות מכל אדם לכל דבר... וככה קיבלנו
המון אנשים שחושבים שהעולם קיים אך ורק בשבילם. הכלל קיים בשביל הפרט.
ואיפה האמת?
האמת נמצאת לדעתי איפושהו באמצע. פרטים שמרגישים מספיק טוב עם עצמם כדי לתרום לכלל.
אבל מדעתי האישית (טוב, לא רק שלי, למדתי את זה מאיפושוהו...) ועד שהעולם כולו יחיה ככה, יש עוד זמן. ועד שהעולם יגיע לתיקונות השלם, נקבל אותו ככה. כמו שהוא. אחרת סתם נחיה בבאסה...
ומשהו אחרון:
יש מצווה לאהוב אדם מכל ישראל, אבל כדי לאהוב את האחר יש צורך לאהוב קודם את עצמנו. "ואהבת לרעך כמוך", אם אני לא יודע לאהוב אותי, איך אני אוהב את האחר?
את לא חייבת לשוש משמחה ואהבה כל פעם שאת פוגשת כל יהודי. מה שנדרש ממך זה לא לשנוא אותו, ולהשתדל ללמד עליו זכות (שגם זה לא קל...)
זהו, מקווה שעזרתי לך להבין את העולם או את חברה שלך יותר, או לפחות להסתכל קצת אחרת על העניינים.
לשאלות, חידודים, ולכל מה שתרצי, אני כאן: renanaro@gmail.com ואם אני
והמחשב שלי בריאים, אני עונה מתישהו...
רק שמחה וטוב!
רננה