יין נסך

שלום לך

ניתן למזוג לכולם יין בכוסות ולאחר הקידוש כל אחד ישתה מהכוס שלו כפי שכתב הרב אליעזר מלמד שליט"א בספרו פניני הלכה שבת יש משפחות שמנהגן לתת לכל בני המשפחה לשתות מכוס הקידוש עצמה, ואף שכבר שתה ממנה המקדש תחילה, אין הם נחשבים שותים יין פגום, שהואיל וכולם שותים מכוס הקידוש, נחשבת שתייתם כשתייה אחת רצופה ומתמשכת. ורק אם ימזגו את היין לכוס אחרת - יחשב פגום. וכן אם ירצה המקדש עצמו לעשות קידוש נוסף או הבדלה על היין שנותר בכוס, ייחשב יין פגום שאינו ראוי לכוס של ברכה (שעה"צ רעא, פט; מ"ב קפב, כד).
והדרך הטובה ביותר, למזוג לפני הקידוש מעט יין לכוסות כל המסובים, ואח"כ ישמעו את הקידוש וישתו מהיין שלפניהם. כשנוהגים כן, אין צורך שהמקדש ימזוג להם יין מכוסו, מפני שהיין שלפניהם נחשב יין של קידוש (שו"ע רעא, טז, יז; מ"ב פג. ואם אין להם רביעית בכוס, לא ישתו לפני המקדש, שש"כ מח, הערה עד).


מעבר לכך - היינות שלנו מפוסטרים, היינו מבושלים בחום של 80-85 מעלות, כדי לטהרם מחיידקים. ויש ספק אם הפיסטור נחשב בישול, ונפקא מינא לשני דינים: א' אם כשר גם לאוסרים קידוש ביין מבושל, ב' אם נגע בו גוי עובד ע"ז, שאם הוא מבושל אינו נאסר בשתייה, שאין איסור יין נסך ביין מבושל. באג"מ יו"ד ג, לא, כתב, שהוא נחשב מבושל. ולגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה ח"א כה, רק אם נשתנה טעמו או ריחו או מראהו בבישול, נשתנה דינו, והפיסטור שנועד להמית חיידקים אינו נחשב כבישול. להלכה, לכתחילה אפשר לקדש על יין מפוסטר. ולגבי מגע גוי, אפשר בדיעבד להקל, מפני שאיסור יין שנגע בו גוי מדרבנן, וספק דרבנן לקולא. וק"ו כאשר מדובר ביהודי שמחלל שבת, שיש ספק אם אוסר כיום יין במגעו. ועיין בילקוט יוסף רעב, י.

ולכן אם הוא מוסלמי או אתאיסט וכו' נראה שבדיעבד היין כשר