שאלה
שלום כבוד הרב.
רציתי לשאול שאלה שכבר מטרידה אותי הרבה זמן והייתי שמח לתשובה מפורטת כי זה נושא רחב ואשמח אם תוכל לעזור לי
אני מרגיש שכל פעם שאני עושה איזה חטא אפילו הקטן ביותר אני סוחב אותו איתי גם למקומות אחרים אפילו נגיד סתם דוגמא דיברתי לשון הרע אני מרגיש אחרי זה שאני חושב על זה הרבה זמן והחטא לא עוזב אותי אני מדבר עם מישהו נגיד ולפני זה עשיתי משהו לא טוב אני מרגיש שאני חושב על מה שעשיתי תוך כדי ואני לא מרוכז בגלל זה אני מרגיש שאם אני ישים את הדברים בצד אז אני כביכול משלים עם החטא ושזה לא מפריע לי אבל מצד שני אני מייסר את עצמי על החטא שזה גם לא נכון לעשות השאלה שלי איפה עומד האיזון של נגיד להתרכז במה שאתה עושה גם אם לפני זה חטאת ולשים הכל בצד בלי להרגיש שאני משלים עם החטא וכביכול הוא לא מפריע לי כלל כי אני מרגיש שאני מייסר את עצמי על חטאים אפילו הקטן ביותר וזה לא נראה לי נכון לעשות האם בנאדם צריך להיות תמיד בשמחה גם אם חטא? אסור להיות בייאוש אבל מצד שני יש את הצער על החטא
אני מרגיש שאני לא הולך בדרך הנכונה בזה שאני מייסר את עצמי כי אז אני נכנס לעצב אז איפה האיזון? אשמח לתשובה מפורטת בנושא שתעזור לי ללכת בכיוון הנכון.
תודה רבה
תשובה
בסד
שלום רב
אשריך שהחטא מיסר אותך כך צריך להיות ועל זה נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד" מפחד מעבירות שבידו.כך הגדירו חזל את המצב הריגשי שבו אתה נמצא ,"מפחד תמיד.." והאיזון יהיה רק לאחר חזרה בתשובה על כל חטא החזרה כוללת שלושה חלקים וודוי ,חרטה ,וקבלה לעתיד.
תשובה על כל חטא תרוממם אותך ותביא לך שמחה בנפש כמו שכל תשובה יודעת לעשות לדעתי זה הוא האיזון שאתו אתה מבקש.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם