יחס לאחרים - עד כמה להבליג?

תשובה:
שלום וברכה! (וסליחה על האיחור, ותודה בשם הצוות).
קודם אני רוצה מאוד להעריך את האומץ שלך לפתוח נושאים כאלה מלאי מחשבה ולהגדיר אותם במילים מדויקות. שבאמת נושאים כאלה לא פשוט להתמודד איתם יום, יום. אנסה לעזור כמיטב יכולתי.
התורה מחנכת אותנו להיות סבלניים אחד לשני ולאהוב את השני, ולכן גם צריך להכיל אותו ולא להתעצבן ולנהוג האיפוק כמו שאמרת, אבל קודם לכן התורה אומרת לנו ואהבת לרעך כמוך, כמוך ולא יותר ממך ולכן האדם עצמו קודם, כי כל שאר היחסים לאנשים אחרים מתחיל מהיחס שלך לעצמך, וזה לא נקרא רדיפת כבוד, אלא מינימום של ערך כבוד האדם שנברא בצלם אלוקים, כי אם היחס לעצמך הוא לא תקין, ובמקרה הזה הוא שאת טובה עם אחרים גם על חשבונך שזה לא מצב תקין, האחרים יבינו שאת לא יציבה ביחס לעצמך וינצלו את טוב ליבך ולכן דבר ראשון את קודמת! ולא לתת לאחרים בשום פנים ואופן לפגוע בתדמית שלך ולכן במצב כזה להיות קצת קשים, קצת אסרטיביות, כמובן לא לזלזל ולא לפגוע חזרה, אלא יותר להיות נוקשה, נכון, יהיה קצת קשה ולא נעים, פעם פעמיים שלוש אבל אח"כ יבינו שאת אישיות בפני עצמה, ולא בכיס של אף אחד, ויותר יעריכו אותך על זה ויבינו אותך כי את הצבת להם עמדה ברורה ויציבה שאת עומדת על שלך ביחס לעצמך, ומתוך היחס הנכון לעצמך את מתייחסת לאחרים בצורה טובה יותר ונכונה יותר, .
כל זה לא אמור לפגוע בעבודת המידות שלך, את ממשיכה בעבודת המידות שלך כרגיל ולדוגמה אם את עובדת על מידת הכעס, ומכעיסים אותך ופוגעים בך, אם את מתפרצת עליו בכעס, זה לא טוב ולא חכם כי את מאבדת את השליטה בעצמך, ואת רק תהי מתוסכלת מזה ולא יצא מזה כלום, את רק תצאי פגועה. אבל אם את תראי שאת לא מתרגשת מזה מצד אחד אבל מצד שני גם לא נוח לך עם זה ולא תעברי על זה בשתיקה אלא בנוקשות ויציבות, אז את נותנת תחושה שאת לא בנאדם שיכולים לדרוך עליו.
רק אחרי שלב כזה אפשר גם לעבור לשלב הבא שכבר את לא מתרגשת ממה שאומרים לך, בין דבר טוב ובין דבר רע, כי את יודעת בעצמך שאת יציבה ביחס לעצמך ואת לא צריכה "הסכמה" או "אי הסכמה" מאחרים. יש לך כבר יכולת לספוג את מה שהם אומרים ולא להתרגש מזה, יש לך אישיות חזקה שלא תיתן לך לצאת מהכלים שלך בגלל כל שטות של אחרים וזה מעלה גדולה של מה שאומרת המשנה הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". הם אוהביו של הקב"ה ביותר.
דבר נוסף בשאלתך, התורה רוצה שנתייחס לכל אחד בכבוד ונאהב אותו ואין זה אומר שאת כל היחס שלי אני נותן לכל אחד בלי חשבון, אלא צריך לתת יחס ראוי לכל אדם ביחס אלייך, למשל, היחס לאימך הוא לא אותו היחס לחברתך, ולא היחס לחברתך הטובה הוא אותו יחס לקטנה ממך או מכרת אחרת שקצת יותר רחוקה ממך, ולכן הצעד שעשית הוא צעד נכון כפי החשבון שעשית לא יותר מדי קירבה ולא יותר מדי ריחוק, וכמובן להמשיך לעזור לה ולעודד אותה, (והרבה פעמים את לא יודעת כמה את עוזרת לה לאורך שנים) ובלי שום קשר לחברות שלך איתה, ואם היא מפרשת את זה לא נכון זה לא בעיה שלך, אבל צריך לשים לב שהיא לא תפתח תלות בקשר שלה איתך, כי זה לא מצב בריא ויש לפנות במקרה זה לגורם יותר מבוגר, למשל מחנכת, מדריכה או היועצת, והם יטפלו במקרה הזה לגופו.
מקווה שעזרתי ואם משהו לא ברור או אם יש לך שאלות או כל דבר אחר לדון על אשמח לעזור במייל שלי. בברכה חן
chencorcos@gmail.com