יחס היהדות לצמחונות

שלום רב,
לגבי היחס לצמחונות נביא כמה דברים על פי גישתו של הרב קוק זצ"ל במאמרו המפורסם "חזון הצמחונות והשלום" (כדאי מאד לעיין בפנים, ובאופן שהוא מסביר את טעמן של מצוות רבות בהמשך לרעיונות אלו )-
עם בריאת העולם הותר לאדם לאכול רק מן הצומח, אך לא לפגוע בבעלי חיים לצורך אכילתו. כי באמת בהריגת בעל חיים יש צד לא מוסרי. אם האדם מסוגל להיות ניזון מאכילת פירות, מדוע שיטול את חייו של יצור חי סתם כך ? רק בשביל לספק את תאוותו?!
אבל אחרי שהעולם הדרדר מבחינה מוסרית בחטאיו, ובפרט אחרי דור המבול, הותר לאדם לאכול בעלי חיים, כי מרגע שהאדם נעשה פחות מוסרי, ובמיוחד בדור המבול שנחתם דינו על הגזל , אז לא יתכן שיחסי אדם וחבירו יהיו מושחתים, אך יהיה איסור על פגיעה בבעלי חיים. זו פשוט צביעות. לפני שאדם לא פוגע בבעלי חיים, חובה עליו לא לפגוע בבני אדם. לכן, כדי להדגיש ענין זה, שקודם האנושות צריכה להיות מתוקנת ביחסי החברה, לכן מזמן דור המבול, הותר לאדם לאכול בעלי חיים.
כוח המוסר של האדם נחלש כל כך, שאם "ישמור אותו" לבעלי חיים, וימנע מלאוכלם מסיבות של מוסר, לא ישאר לו מזה דבר כשיגיע אל בני אדם. הוא ירגיש כל כך טוב ומוסרי , שכלפי בני האדם כבר לא יטרח להתנהג גם כן במוסריות.

רק לעתיד לבא כאשר העולם יתוקן ויחזור לטהרתו (שזה תפקידו של עם ישראל, "לתקן עולם במלכות שדי"), אז יחזור האדם למדרגתו העליונה, יחזור לשיא מוסריותו, אז כבר לא יהרוג לצרכו בעלי חיים.
לכן באופן כללי, אדם במצבינו כיום, לא צריך להתנזר מאכילת בעלי חיים (כמובן, שלצערם סתם כך ללא צורך - אסור, "צער בעלי חיים דאורייתא"). על האדם להשקיע את כוחו המוסרי קודם כל ביחסיו כלפי בני אדם.
יתכנו יחידים במדריגות עליונות שמוסרם והתנהגותם כלפי בני אדם כבר מושלמת, שאם הם מרגישים בנפשם (מרוב עדינותם) סלידה מהריגת בעלי חיים - להם ראויה מדריגה זו כבר בימינו.

אם את רוצה להיות צמחונית, נראה שאין איסור בדבר, אך עלייך לזכור תמיד שאת עיקר כוחנו כדאי שנרכז ביחס הגון ומוסרי כלפי בני אדם.

בברכה
חברון בן ציון, חברים מקשיבים