שאל את הרב

יחסים עם החמה ועם בעלי

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 03/12/12 19:38 יט בכסלו התשעג

שאלה

כבוד הרב שלום,

יחסיי עם חמותי טובים אבל זהו לדעתי רק זיוף, אני מרגישה שחמותי לא באמת אוהבת אותי אלא עושה הצגה לבעלי .

חמותי מאוד אוהבת את חברותיה ומוכנה לתת להם הכל, מוכנה אפילו להזמין להם אוטובוס לחתונה שלנו ולנו לא לתת אפילו מתנה קטנה לחתונה.

מוכנה לקחת מבעלי כסף כדי לקנות להן מתנות כשהיא יודעת שאנחנו חוסכים כל שקל כדי לקנות דירה.

חמותי לא אהבה את החתונה שלנו, לא אהבה איך שאני נראיתי בחתונה ואמרה שעשו לי תסרוקת מכוערת, לא אהבה את אלבומי תמונות שהזמנו, ובקיצור לא אהבה כלום.

אתמול מצאתי בארון אלבומים אצלה בבית במקרה תמונה שלי ושל אימא שלי מהחתונה זרוקות ובאלבום של החתונה היא שמה תמונות של החברות שלה ואת התמונות שלנו הוציאה וזרקה בארון. אין לי ולאימא שלי מקום במשפחת החברות המגוחכות שלה.

חמותי שקועה בחובות מטורפים אבל היא ממשיכה לחיות כמו מלכה, ללכת למסעדות לקנות אוכל יוקרתי (לחם ב18 שקלים וכל מיני דברים מוגזמים) ללכת למכון כושר ולקנות שטויות.

אני מאוד הייתי רוצה שתסגור את החובות ותחייה לרמת החיים שמתאימה לה אבל בנה יחידה לא אומר לה את זה, ולי זה פשוט מפחיד לדעת שאולי יום אחד היא תגיע למצב שייקחו לה את הדירה והיא תבוא לגור איתנו חס וחלילה.

אני חיה בפחד, בעבר כשלא היינו נשואים בעלי נתן לה סכומים מטורפים עד שאני עשיתי איתו ריב גדול ואמרתי די מספיק אני רוצה לחיות בנפרד ממנה ואם תמשיך לתת לה כספים סתם אנחנו נחיה איתה לנצח אז הוא הפסיק לתת לה ואחרי זמן מה חסכנו וקנינו בית. בקרוב מאוד אנחנו עוברים לגור בבית הכי זול שמתאים לנו שמצאנו העיקר שהוא יהיה שלי ושלו .

בשביל להתחזק התחלתי לקרוא את הספר "בגן השלום, חכמת נשים"

אך לא מצאתי שם תשובות ליחסים עם החמה.

חמותי אמרה לנו שהיא רוצה לקנות לנו את כל הדברים לבית, שזה שוב נשמע לי כמו תכסיס כלשהו משום שיש לה חוב 26 אלף שקל לבנק. לדעתי היא זוממת משהו .

אני אמרתי לבעלי שאני לא רוצה שתקנה לנו כלום שאנחנו נישן על הרצפה אבל לא נהיה חייבים כלום לאף אחד.

אבל בכל אופן אני מפחדת ממנה ומפחדת ממה שעלול לקרות,

בעלי מאוד רגיש לגבי אמא שלו הוא לא יודע את האמת. הוא מלא רחמים כלפייה וחושב שהיא מלאכית.

מאחורי גבו אמרה לי שהוא כמו אוייב בשבילה כשלא רצה לתת לה כסף, מאחורי גבו הסתירה כספים שהוא לא יודע על זה.

היא א

תשובה

שלום
כדאי שתמצאי זמן נח לדבר עם בעלך (לא אחרי יום עבודה כשעייפים ורעבים...).

אם חמותך לא חייה בצורה מאוזנת אסור לתת לה כסף מפני שהיא נחשבת כעני שאינו הגון, והנכשל ונותן צדקה לעניים שאינם הגונים אין בידו שכר מצווה (ב"ק טז, ב). וקל וחומר כשמדובר במשפחה צעירה שהכסף בא על חשבון חסכונות לילדים או לדירה.

כאשר את מדברת עם בעלך חשוב שתקפידי להיות עניינית ותשמרי על כבודה של חמותך שכן לדעת מרן ה´שולחן-ערוך´,(יו"ד רמ, יח) אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות חייב לכבדו ולירא ממנו. ואף שיש חולקים מכל מקום לכל הדעות אסור לזלזל בהם במיוחד שבימנו בזבזנות כספים היא "צרה מצויה".

לצערי בספרים של הרב ארוש לא רק שאין תשובות אלא שישנם הדרכות קיצוניות שגורמות לנזקים באמונה, בשלום בית, ובפרנסה.

הדרכות בענייני אמונה ופרנסה כדאי שתלמדי בספרים ובמאמרים של הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה
ולהלן הרחבה ביחס להתנהגות להורים במקרים בעייתיים ובענייני פרנסה וראי עוד בספרים באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=500
ברכה והצלחה אייל משה


ענף ממצוות כיבוד הורים הוא שלא לסתור את דבריהם, היינו שלא לומר לאביו או לאימו בדרך של התנצחות "אתם טועים!", אבל מותר להתדיין עמם בדרך כבוד.

ואם השתגעו הרבה, עד שהוא בתור בן אינו מסוגל יותר לראותם במצב כזה, ובכל עת שהוא נפגש עמם מגיע לכעס ומריבה. אם ההורים יכולים להסתדר לבד, עדיף שיניחם ויעבור למקום אחר, ויבקש מאחרים לנהוג בהם כראוי.
דוגמה לכך מובאת בתלמוד (קידושין לא, ב). לרבי אסי היתה אמא זקנה שדעתה השתבשה. ביקשה ממנו שיקנה לה תכשיטים, וקנה. לאחר מכן רצתה להתחתן, ובכל עת היתה מפצירה בו שידאג לה לשידוך. אך הואיל ולא ניתן היה למצוא חתן לאשה זקנה עם דעה משובשת כשלה, היה רבי אסי עונה לה תמיד שהוא ישתדל לעיין בדבר. אולם כשאמו החלה לתבוע ממנו חתן שהוא בדיוק כמותו, צעיר, מוכשר ויפה, לא יכול היה רבי אסי לעמוד בכך, ועזב את מקומה.
וכל זה כמובן בתנאי שההורים יכולים לדאוג לעצמם. כלומר מסוגלים לקנות אוכל, להכינו, לכבס וכיוצא בזה, רק שדעתם משובשת, ובכל פעם שרואים את הבן, תובעים ממנו כל מיני דברים משונים שדעת הבן אינה סובלתם. אבל אם ההורים נחלשו כל כך, בדעתם או בגופם, עד שאינם יכולים להסתדר ולהתקיים בכוחות עצמם, אסור לבן לעוזבם. אלא אם מצבו הכספי מאפשר, ישכור למענם אדם אחר שיטפל בהם, או שיסדר להם מקום במוסד סיעודי. אך אם אין מוסד שיכול לקבלם, וגם אין לו אמצעים כספיים כדי לשכור להם מטפל, עליו להישאר ולטפל בהוריו, תוך השתדלות מירבית לנהוג עמם בנועם ובנחת (שו"ע יו"ד רמ, י. ט"ז סקי"ד, ערוך השולחן רמ, לב).

כלכלת בית
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=859
הוצאות לעומת הכנסות
כיצד ראוי לאדם לחיות עם כספו? האם להוציא את כל מה שיש לו על מזון, בגדים ודיור, או להיות חסכן ולהשתמש תמיד בפחות ממה שיש לו?
תשובה לכך בפסוק (דברים יב, כ): "כִּי יַרְחִיב ה´ אֱלוֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר". רק לאחר שירחיב ה´ גבולך - תאכל בשר, כמו שפירש רש"י על פי חז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ, שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבות ידים ועושר". כלומר רק אחר שיהיו לו בעדרו כמה וכמה כבשים, ישחוט אחת מהן לאכילה. כמו שנאמר (דברים יב, כא): "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ", אבל לא את כל בקרך וצאנך.

בתלמוד (חולין פד, א) נתנו לזה דוגמה, שאם יש לאדם מנה (מאה זהובים), יאכל ירק בלבד, שהיה המאכל הזול ביותר בימיהם. ואם יש לו עשרה מנים (אלף זהובים) - בנוסף לירק יאכל בשבת גם דגים. יש לו חמישים מנה (חמשת אלפים זהובים) - יאכל בשבת בשר, שהיה יקר מדגים. ואם יש לו מאה מנה (עשרת אלפים זהובים) - יכול לאכול בכל יום בשר.

בתרגום לימינו
במילים אחרות: יש למשפחה חמשת אלפים ש"ח לחודש, תחייה בארבעת אלפים, תתן מעשר לצדקה - חמש מאות, ותחסוך חמש מאות. יש למשפחה שבעת אלפים, תשפר מעט את חייה, תחייה בחמשת אלפים, תתן מעשר לצדקה - שבע מאות, ותחסוך אלף ושלוש מאות. יש לה עשרת אלפים, תחייה בששת אלפים, תתן למעשר אלף, ותחסוך שלושת אלפים. ואם יש לה עשרים אלף לחודש, תחייה בתשעת אלפים, ולגבי הצדקה, אולי כבר ראוי שתיתן לצדקה חומש, כלומר ארבעת אלפים, ותחסוך שבעת אלפים. 2

העניים שהעניות רודפת אחריהם
אבל, מציינים שם חז"ל שיש דורות ויש אנשים שמצבם כל כך רע, שהם גם עניים, וגם חולים. הם אינם מסוגלים לחסוך, כי כל אימת שמזדמנת להם איזו פרוטה לפורטה, הם נאלצים לקנות בה איזה מאכל להשיב את נפשם. עליהם נאמר הפתגם: "אחר העני הולכת העניות". הם תמיד במינוס בבנק, ועליהם לשלם עליו ריבית. הם מטפלים בשיניהם רק כשכבר אין להם ברירה, ובמקום לשלם עבור טיפול רגיל הם צריכים לשלם פי שלושה עבור טיפול שורש. אם ילדיהם מתקשים בלימודים, אינם מסוגלים לממן להם שיעורי עזר, וכך ילדיהם לא יצליחו בלימודיהם ולא יזכו במקצוע מכובד, ואף הם יהיו עניים. מפני שהם עניים הם פטורים מלהפריש מעשר כספים ממשכורתם, אבל גם ברכת העשירות הבאה בעקבות נתינת המעשר לא תגיע אליהם.
זהו מצב נורא. במצוות "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה) נקראנו לפעול כדי להוציאם ממעגל העוני.
ופעמים שהקב"ה מזמן לעני פתח להשתחרר מקללתו, ושולח לו מעט כסף, ומשפר את מצבו הכלכלי. ואזי הוא בנסיון קשה: אם ידע לנהוג בכספו כראוי, יפריש מעשר כספים ויחסוך - יתעשר. אבל כשהוא שב ומבזבזו לריק, הרי הוא חוזר ונופל לעניות.
הכלל הוא שכל אדם שיכול - צריך לחסוך. בחסכון הכסף לא מתבזבז ועוד עושה פירות (רווחים בהיתר עיסקא). ואם יתעשר - אין בכך פגם, יוכל לנהוג במידה טובה ולהפריש חומש מרווחיו לצדקה, ואף להעלות את רמת חייו.

המתקשים לחסוך

ולא כמו אותם אנשים שככל שהם מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר. יש לו עשרת אלפים הוא חי בשלוש עשרה אלף. יש לו ארבעים אלף ש"ח לחודש הוא חי בחמישים אלף ש"ח לחודש, ומתלונן שקשה לו לגמור את החודש, ובמיוחד קשה לו לתת מעשר לצדקה, ולכן בלית ברירה הוא נאלץ לתת פחות וגם זה הרבה מבחינתו. יהיו שישאלו: איך מוציאים חמישים אלף ש"ח לחודש. אל תדאגו, זאת לא בעיה, אפשר לקנות דירה שעולה מיליון דולר, ורהיטים משובחים במחיר כפול או משולש, וכן הלאה.
כדי שאדם יוכל לחסוך, הוא צריך לפתח את הצד הרוחני שלו. ללא זאת, הוא חי כבהמה, שכל אוכל שמניחים לפניה היא זוללת עד שבטנה מתפקעת. הוא אינו מסוגל לרסן את עצמו, מפני שכל חייו מוקדשים להנאות מגושמות. כל כסף שיש לו הוא חייב להוציא, והוא מצליח לשכנע את עצמו שזה לא מותרות, שהוא אכן מוכרח לבזבז את כל כספו.
הכסף של האנשים הללו הוא כסף מת. כסף שאין ממנו תועלת, שמתבזבז על הנאות חולפות שדבר לא נשאר מהן לטווח ארוך. וראו זה פלא, אחר כל ההשקעות העצומות בדירת פאר, במכונית פאר, ברהיטי פאר, הם עייפים נורא, אין להם כוח לגדל ילדים, הם לא מסוגלים להוליד יותר משניים שלושה ילדים. גם עם שני הילדים קשה להם להסתדר, הם מוכרחים לצאת לחופשות ארוכות בבתי מלון מפוארים. לכן הם לא יכולים לתת מעשר כספים לצדקה, ולפעמים, מוכרחים להודות, קשה להם לגמור את החודש, הם נאלצים לחיות במינוס. החיים קשים.

היודעים לחיות
ויש שמרוויחים עשרת אלפים ש"ח לחודש, ומקימים משפחה גדולה, ומשקיעים בחינוך ילדיהם. הם קונים בית באחת ההתנחלויות, או בפריפריה הזולה. אין להם כסף לשיעורים פרטיים, אבל הם משקיעים בילדיהם, מחנכים אותם ועוזרים להם בשיעורי בית. בכל חודש הם חוסכים. כשהילדים יגדלו, בעזרת חסכונותיהם יחתנו אותם ויסייעו להם בלימודיהם המקצועיים. הכסף שלהם חי. מכל שקל ושקל שלהם צומח דבר אמיתי. הם יזכו לראות את בניהם כשתילי זיתים סביב לשולחנם. אשרי חלקם.

כיצד ילמד אדם לרסן עצמו
אנשים רבים מתאוננים, כי אלף פעמים החליטו לא לבזבז את כספם לריק, ולא הצליחו. מה יעשו כדי ללמוד לנהל את כספם כראוי?
אכן אדם שכל מאווייו נתונים להנאות חומרניות חולפות, יקשה עליו לרסן את עצמו. כדי להתגבר על התאווה לקניית מותרות, צריך לפתח עולם רוחני עשיר ומספק.
עם זאת, תופעה מצויה בקרב אנשים רוחניים שלעיתים מבזבזים את כספם בטיפשות מחפירה, וזה מפני שהרוחניות שלהם תלושה ומנותקת מהשיקולים הריאליים. השילוב הנכון בין ערכים ושיקולים ריאליים הוא המתכון להצלחה. הערכים הם האור והשיקולים הריאלים הם הכלים.
אחת המצוות שמחנכות לכך היא מצוות מעשר כספים (דברים יד, כב). וכפי שפירשו חכמים "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" - עשר כדי שתתעשר. אדם שמתרגל לתת מהונו לטובת הזולת ולשם לימוד תורה, לומד שלא להיגרר אחר תאוותיו. ומתוך כך הוא מסוגל גם לחסוך. עליו תחול ברכת ה´ והוא יתעשר.

דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות