יחסים עם הורים

שלום וברכה

התחום בו את עוסקת הוא תחום עדין ורגיש מאוד, והוא שונה כל כך ממשפחה למשפחה, ויש בו היבטים רבים – נפשיים והלכתיים, מידתיים ורגשיים, ועוד ועוד – כך שקשה לתת תשובה אחת נכונה לבעיה. לא זו בלבד, אלא שבשל המורכבות של הנושא הוא שייך לתחומי מקצועיות רבים, ואני יודע רק חלק מהם.
על כן, מה שאני כותב הוא ראשי פרקים בלבד, ולא תשובה מושלמת, ואת תגזרי משם את הדברים המתאימים לך:
א. "שלך קודם לשל כל אדם" – נקודת המוצא של ההלכה היא שהחיים שלכם הם החיים שלכם, והם קודמים לכל נושא וכל תחום. מתוכם אתם מכבדים הורים, מכניסי אורחים וכדו', אולם היסוד הוא קודם כל זה. ההלכה פוסקת כי "אבידתו ואבידת אביו – אבידתו קודמת, ובכך היא גם מבטאת את העיקרון שהחיים שלכם בראש. תוכלי לקרוא על כך ב: http://ypt.co.il/show.asp?id=21166
ב. מתוך נקודת זו, שאתם רשאים לחיות את החיים שלכם בדרך שלכם, כמובן שאנו מנסים להיפתח ולהרחיב את המעגלים. אנו מנסים למצוא את נקודות האור במשפחה, את הקשרים הטובים, לקרוא את הרצון הטוב של הסובבים אותנו וכדו'. כל זה בכפוף לכך שאין אנו חייבים ואין אנו מתירים לאחרים לכבוש אותנו, ולגרום לנו לעשות דברים שאין אנו רוצים לעשות.
ג. מותר היה לכם אפוא לא לרצות במה שקנו לכם, ומותר היה לכם לומר את זה. חכם כמובן לדעת איך אומרים דברים, ו"מענה רך משיב חמה". לעתים מוצאים את הדרך לומר את הדברים החמוצים ביותר בדרך המתוקה ביותר, ואז גם לא בהכרח מתפתחת מכאן מריבה.

זו אפוא עצתי: לכו לאור עקרונות אלה בסדר הזה, ואז תוכלו לעמוד באתגר של יחסי המשפחה.
כל טוב וחיים טובים