שאלה
שלום ,
לפחות פעם ביום אני יושבת ומדברת אל ה', ומבקשת מימנו דברים, ומודה לו על דברים.
אבל לפעמים, ובזמן האחרון, אני מרגישה חוצפנית שאולי אני מבקשת יותר מידי בקשות, ואולי בכלל לא מגיע לי, ומאיפה יש לי את האומץ לבקש דברים, אם אני לא בסדר בעצמי.
אני מרגישה כפייה טובה, כאילו "צבועה" עם ה'.
אני מרגישה רע כשאני מבקשת בקשות.
אני יודעת שאני לא בסדר בהרבה דברים. אבל אני באמת מנסה להשתדל כול פעם מחדש.
אבל עדיין אני מרגישה שזה לא בסדר שאני ככה מבקשת בקשות מה', כשאני לא בסדר איתו..
זה הרגשה נכונה? אני צריכה להפסיק לבקש בקשות?
מה אני יכולה לעשות? ובכלל, מה אני יכולה לעשות כדי להרגיש אחרת..?
תשובה
בעזה"י
שלום,
נראה לי שהקב"ה יצליח לעמוד גם ב"מבול" של בקשות (רק תחשבי כמה הוא מקבל בכל יום ובכל רגע מכל העולם...).
מותר לבקש ורצוי להתפלל- אבל אם גם רוצים שהקב"ה יענה- זה כבר יותר מסובך...
הק"ב שומע ומקשיב לכל מילה ולכל בקשה ולכל תפילה- אבל כאשר עליו לדון ולהחליט האם הוא נענה לה- הוא קבע לכך מבחנים.
א. ככל שאדם טוב יותר, טהור יותר, עובד על עצמו יותר ומתאמץ יותר שהתפילה ואורח החיים שלו יהיו נכונים יותר- כך סיכוי גבוה יותר שהקב"ה יענה לתפילתו.
ב. השתדלות- אם אדם משתוקק למשהו ומתפלל אך לא עושה דבר במציאות כדי לקדם אותו ולהשיג אותו אז ה' אומר לו "אם אתה לא עושה כלום- לה שאני אעשה..."
ג. על מה מתפללים- לפעמים אנחנו חושבים שדווקא דבר ספציפי יהיה לנו טוב בעוד שבאמת - זה יהיה לנו רע.
אדם שיתעקש הקב"ה עלול להוליך אותו גם בדרך שפחות טובה לו- צריך להתפלל ולבקש ולרצות אך גם לדעת שהק"ה מחפש את הטובה האמיתית ושזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו חושבים שהוא טוב...
אל תפסיקי להתפלל- אבל תזכרי שזה רק חצי עבודה. השלימי את החצי השני בעבודה על מידות,בהשתדלות ובעיקר באמונה.
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם