יורד למלאכת חבירו

שלום!
בכדי לענות על שאלתך יש להקדים ולבאר שני דינים כלליים עליהם מתבססים הדינים והכללים בהלכה הנוגעים לנושא עליו שאלת. הדינים הם: "עני המהפך בחררה" ו"יורד לאומנות חברו".
עני המהפך בחררה: בגמרא בקידושין נט ע"א שואל ר' יצחק נפחא את ר' אבא מה דינו של עני המהפך בחררה? משמע מה דינו של אדם שמתאמץ להשיג קרקע מסוימת ובא אחר ולקח אותה לפניו. תשובתו של ר' אבא הייתה "נקרא רשע". בדין זה נחלקו רש"י ורבנו תם בשאלה האם מדובר דווקא בבן אדם שבא לקנות קרקע ונכנס מישהו בינו בין המוכר וקנה אותה לפניו, או שמדובר פה גם על קרקע של הפקר שאדם בא להשיגה והשתלט עליה אחר לפניו. למחלוקת זו השלכות רבות ונראה חלק מהן בהמשך.
יורד לאומנות חברו: המקרה הקלאסי של דין זה מובא בב"ב כא ע"ב והוא מתאר מקרה בו אדם בא לפתוח חנות ליד חברו אשר לו אותו סוג חנות. חברו טוען כלפיו: "פסקת לי לחיותי", כלומר: בכך שאתה פותח עסק מקביל לשלי אתה מקפח את פרנסתי. וממה אחיה אני?
האם טענה שכזו קבילה? האם מותר לו לאדם לפתוח חנות במצב שכזה? על כך ישנו דיון ארוך שם בגמרא ובמפרשים. המסקנה החשובה היוצאת מדיון זה היא שישנו מושג הנקרא "יורד לאומנות חברו". פרטי הדין והשלכותיו נמצאים במחלוקות גדולות אולם הדבר הברור הוא שבמקום בו אנו אומרים "יורד לאומנות חברו" מדובר על דין קשיח יותר וחמור יותר מדין "עני המהפך בחררה", ואולי הוא אף נושק לדין גזל.

שני דינים אלו נידונים ביחס למקרים רבים בהלכה ופסיקות רבות מבוססות עליהן. לעניין שאלתך חשובה התייחסות דינים אלו לנושא של שכירות פועלים.
דין עני המהפך בחררה נאמר בודאות גם בשכירות פועלים. משמע שאם אדם מתאמץ להשיג עבודה מסוימת אסור לאדם שני להיכנס באמצע ולקחת את העבודה. האפשרות היחידה שאולי ניתן לעשות דבר כזה היא במקרה והעבודה היא ייחודית ואין למצא כמוה. במקרה כזה, או כשיש סיבות טובות אחרות לכך שלא יהיה ניתן לאדם השני למצא עבודה כזו, ההלכה היא שאין דין עני המהפך בחררה ומותר לשני לעקוף את הראשון ולהשיג את העבודה לפניו.
במקרה של אדם שכבר מועסק במשרה כלשהי ואדם אחר רוצה להציע עצמו למשרה, כאן כבר יש לבחון את סוג החוזה שיש למעסיק עם העובד. באופן כללי ניתן לומר שאם המשרה היא קבועה, אפילו אם יכול המעסיק לפטר את העובד ע"י הודעה מראש, יש כאן דין של יורד לאומנות חברו ואסור לאדם לנסות להשיג את המשרה. במידה ומדובר במשרה זמנית אשר כל זמן שהעובד לא מפוטר הוא ממשיך לעבוד, כנראה שאין דין יורד לאומנות חברו אלא רק עני המהפך בחררה ואדם המציע עצמו למעסיק נקרא רשע. במקרה כזה אם מדובר במשרה אותה הגדרנו לעיל מציאה, נראה שיהיה מותר לקחת את המשרה.
כל זה מאד בקצרה לגבי מקרה כללי בו אדם מבקש להתמנות למשרה בה מחזיק כבר חברו, אולם בשאלתך הוספת שלשה פרטים שיכולים לשנות כאן את הדין. נבחן אותם:
1. כתבת כי גם את צריכה את העבודה. עובדה זו מתקשרת לדין שכבר הזכרנו בעניין עבודה המוגדרת מציאה, לעניין מקרים אותם נגדיר כעני המהפך בחררה. בנקודה זו את צריכה לברר לעצמך מה אופי העבודה והצורך שלך בה* האם זו עבודה מיוחדת שאין להשיג כמותה והאם את צריכה את העבודה באופן נואש ואם לא תקחי אותה לא יהיה לך מהיכן להתפרנס. במידה והמציאות היא כזו וכן במידה והחוזה מוגדר כך שהאיסור הוא עני המהפך בחררה (ראי פסקה קודמת), יהיה מותר לך לבקש לך את המשרה.
2. העבודה הוצעה לך.
3. המעסיק טוען שהוא מעוניין לפטר את מחזיקת המשרה הנכחית.

שתי העובדות הללו מביאות אותנו למצב אותו מגדיר התוס' "...שיאמר בעל הבית שאין רצונו לעכב...אצלו". במצב כזה, זוהי דעת התוס' וכן הלכה, אין בעיה של עני המהפך בחררה ומותר לקבל את המשרה. בכל מקרה עדיף כי תחתמי על החוזה לאחר פיטורי העובדת הנכחית או לפחות שהחוזה יתייחס לתקופה שלאחר הפיטורין.

כמה הערות.
התשובה המובאת כאן היא ברמה ההלכתית הטהורה. אמנם היא משקפת גם את יחסה של ההלכה לנושא. את, בשאלתך, התייחסת לכך שהעובדת הנכחית היא מכרה שלך ולכך שאת חשה לא נעים לקחת לה את העבודה. בעניין ההיכרות שלך עם העובדת, לעניות דעתי אין לה ולא צריכה להיות לה השפעה על ההחלטה או הפסיקה. לעניין התחושות, כאן כבר מדובר על מישור אחר מהמישור בו עסקה התשובה, ובמישור זה רק את יכולה לענות לעצמך. בכל אופן אני מוכרח לציין כי התחושה היא תחושה יפה וראויה והיא מעידה על רגישות רבה לזולת ועדינות נפש. ובכלל, שאלתך שאלה טובה וחשובה. אמנם כפי שכבר הזכרתי ההלכה כן רואה כלגיטימית את ההיענות להצעת העבודה.
המון הצלחה...
עקיבא, צוות ישיבת הר עציון