שאלה
שלום:)
רציתי לדעת כיצד התורה רואה בעיניה את היופי. האם זהו דבר חשוב? אני יודעת שכאשר מטפחים אותו יותר מדי ומקדישים לו תשומת לב רבה מדי זה לא טוב. אך האם חשוב לתורה שהאדם יהיה יפה? (מובן כשלא מכשיל אחרים) האם חשוב לתורה שהאישה תהה יפה בשביל בעלה? אני מאוד רוצה לדעת איך זה הולך "אצלה". האם כשאדם יפה זוהי עוד תכונה טובה או שאין להתייחס אל זה כאל תכונה אלא כאל משהו חיצוני בלבד ושולי מאוד?... בבקשה אם יתן יהיה להרחיב על זה. תודה ויום טוב.
תשובה
שלום לך
התורה רואה את היופי בעין טובה. ההוכחה הטובה לכך היא תיאורה של רחל אמנו כיפה וכן את היתר התורה (לפי חלק מהפרשנים) לקחת מהמלחמה 'אשת יפת תואר' מתוך הבנה לכך שהאדם מתייחס ליופי והתורה אינה רואה צורך לחנך את האדם שלא להנות מיופי.
גם חז"ל לימדונו כך - מברכות חז"ל שתיקנו ברכה למי שרואה דברים יפים או בריות יפות ניתן ללמוד על כך שהיופי הוא חשוב.
אבל מן העבר השני יש ביופי המון סכנות: החל מנהירה רק אחרי היופי וכלה ברצח בגלל יופי או בשוד למען יופי.
במתח הזה בין היופי כחשוב לבין היופי כבלעדי צריך למצוא את האיזון: אדם צריך להיות יפה ומטופח - 'תלמיד חכם אסור שיהא רבב על בגדו', אך מן העבר השני צריך להזהר שלא להשתקע ביופי.
מקווה שעזרתי בתשובתי,
אריאל