יום הולדת

במקרא אנו מוצאים את יום ההולדת כ'יום הולדת את פרעה', שאיננו דווקא יום חיובי.
לעומת זאת, בהחלט יש מקום לציין את יום ההולדת ולהכניס בו תוכן ראוי. כך אנו מוצאים שרב יוסף חגג יום הולדת: "רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן" (כאשר היה בן ששים, עשה יוםטוב לרבנן - בבלי מועד קטן כח, ע"א).
בשו"ת חוות יאיר כותב הרב יאיר בכרך, שכאשר יגיע האדם לגיל שבעים יברך שהחיינו (סימן ע).
וכך כתב ה'בן איש חי', (פרשת ראה, אות יז):
"כשיגיע לששים או לשבעים נכון ללבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויברך עליו שהחיינו ויכוין גם על שנותיו, ויש עושים סעודה כשיגיעו לשבעים, והמנהג פה עירנו יע"א המביא ספר תורה חדש לבית הכנסת בשבת או ביו"ט עושה סעודה בלילה לאוהבים ורֵעים, ובאמצע הסעודה ילבש בגד חדש ויברך שהחיינו ויכוין על הס"ת, ובעמוד השחר מוליכין הס"ת לבית הכנסת בקיבוץ קהל רב ופזמונים ושמחה גדולה וכל המרבה הרי זה משובח".

גדולי החסידות היו נוהגים לערוך סעודה גדולה ולומר דברי תורה וחסידות ביום הולדתם.
הרבי מלובביץ' כותב בספרו 'היום יום', לתאריך י"א בניסן (שהוא יום הולדתו): "ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם"

ראוי, אם כן, לציין את יום ההולדת ולהרבות בו בתיקון המעשים ובחשבון נפש, ובהוספת מעשים טובים ולימוד תורה.

בדברי התורה ניתן להתייחס למשמעותו של יום הולדת, למשמעות הגיל שאליו הגיע החוגג, או לענייני דיומא ופרשת השבוע.

בברכה שנזכה כולנו לאורך ימים ושנים טובות בבריאות, ברכה והצלחה