שאלה
שלום רב,
אחי (בן 21) חי כרגע בארה"ב. כל החיים שלו הוא שחקן תיאטרון. מבי"ס יסודי הוא כותב מחזות ומשחק וכתוב שירים וכו'. הוא דתי, בארה"ב.. הוא עבר זמנית לארה"ב בגלל ששם נמצאים בתי הספר לתיאטרון ואומנויות הטובים בעולם. הוא מנסה להתקבל אליהם.
הוא רוצה במקצועו להיות שחקן תיאטרון או כותב מחזות, בסופו של דבר בארץ.
ההתלבטות שלו כרגע היא גדולה. הוא רוצה לחיות ע"פ ההלכה, עם שמירת נגיעה וצניעות וכו'. הבעיה היא שהלימודים בבתי הספר הנ"ל ובכלל חיי המשחק בתיאטרון הם בעייתיים מבחינת איסורי הנגיעה, סצנות לא צנועות וכו'.
כל החיים שלו תמיד סבבו את הרצון הזה, ועכשיו זה נראה כאילו אין לו מוצא ועליו לוותר על הכל בגלל ההלכה. מה ניתן לייעץ? מה ניתן לעשות?
הוא חושב על אי-קיום איסור הנגיעה זמנית, כך שיתבסס במעמדו ויחזור לקיום הכל וכו' כשיוכל מבחינה מקצועית.. כמובן שרעיון זה הוא בעייתי מאוד.
בתודה מראש,
יהונתן
תשובה
אכן, הרעיון של "אי שמירה זמני" של דרך התורה הוא בעייתי. אני בהחלט מבין את הרצון ללמוד דווקא במקומות הנחשבים הטובים ביותר, אך צריך לשמור על הדרך הנכונה גם כאשר הולכים ללמוד מקצוע שהוא יותר ממקצוע, הוא "דרך חיים" או "שליחות".
יש בארץ מסגרת של סדנת תיאטרון בה מקפידים על הפרדה בין נשים לגברים, אך אני מניח שאינני מחדש לך או לאחיך בעניין זה.
גבר נוסף שאני יכול להציע, הוא, לבדוק בבתי הספר הרלוונטיים, אם יהיו מוכנים להתחשב באמונתו של אחיך, ולאפשר לו ללמוד באופן המתאים לו. אני מניח שיימצא לפחות מקום אחד שיקח על עצמו אתגר כזה, לגבי אדם ש"בא מהירח" עם אמונה מיוחדת, ורוצה להשתלם בתיאטרון. דברים שבחברה הישראלית קשה להעלות על הדעת שיתקבלו.
אני רוצה לחזק את ידיו של אחיך, ולהציע לו לפנות ליעוץ אצל פרופ' יהודה מורלי, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית, תושב אלון שבות.
חג שמח.