שאלה
כב' הרב שרלו, שלום
אני סטודנטית למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אניעוסקת בימים אלו בסוגיות של יהדות וסביבה ויש לי שאלה. אני עצמי גדלתי והתחנכתי בבית יהודי דתי ציוני ברמת הגולן ובו בעת גם בחינוך סביבתי מובהק, לכן ברור לי ששני הערכים הללו מתיישבים היטב זה עם זה. השאלה שלי נוגעת למצווה מאוד יסודית ביהדות - מצוות "פרו ורבו" יש טענה נפוצה בקרב אקולוגים כי קצב הריבוי הטבעי שלנו גבוה למדי ואינו מותאם ליכולת של הארץ לשאתו, והשאלה שלי, בהנחה שהמידע הזה נכון, האם ניתן להתחשב בשיקול סביבתי כזה במסגרת ההרחבה של חכמים על מצוות פרו ורבו, לאחר שקויימה המצווה הבסיסית להביא בן ובת או בן ובן. האם ההרחבה של חכמים לפיה יש להרבות בילדים יכולה להיות כפופה לשיקול כזה. כי לא מדובר כאן בשיקול חיצוני ליהדות, אלא בשיקול שמטרתו לשמר את הארץ שלנו, שתוכל להמשיך ולהוות בית יהודי נקי גם לדורות הבאים וגם לקיבוץ גלויות, גם בעיתות שלום וגם בעיתות צרה. תודה.
תשובה
שלום וברכה
אין התייחסות במקורות לשאלה מעין זו, של צמצום הילודה משיקולי סביבה.
אפשר רק להפעיל את הסברא הישרה: הסברא הישרה אומרת כי עקרונית זה היה נכון לשקול את הדבר הזה, ולא להביא ילדים לעולם בו לא ניתן לקיים אותו בשל בעיות קשות של תשתית הקיום. אנו מוצאים התייחסות בגמרא להיבטים הכלכליים של הבאת ילדים לעולם והטלתם על הציבור, ואפשר היה להסיק עקרונית מזה גם על העובדה הזו. אני מדגיש שוב כי ככל הידוע לי דיון כזה לא נערך מעולם, ואני גם מניח שכאשר הוא ייערך יהיו שיאמרו שזה בגדר "בהדי דכבשי רחמנא למה לך" לאמור: אלו לא שיקולים שבני אדם רשאים להפעיל, אלא שעקרונית אני סובר אחרת.
ברם, אין לזה כל קשר למציאות בה אנו חיים. עם ישראל הוא כה קטן, ואיבד כה הרבה ממנו בגלויות וברציחות שספג, ועתה הוא מאבד כל כך הרבה מעצמו בהתבוללות, עד שהטלת משימת התחשבות אקולוגית זו על עם ישראל היא כל כך רחוקה וכל כך הזויה. כשנשוב להיות עם בן כמה עשרות מליונים – נשוב לדון בשאלה זו.
כל טוב