שאלה
שלום רב!אני יודע שזה קצת ארוך , אבל אני מקווה שתעזרו לי.
אני בן , ולפני משהו כמו שנה הייתה לי ידידה ממש טובה בסניף בבני עקיבא שהיא בגילי. היינו ידידים ממש טובים.אני אציין שהיא מדריכה בסניף ואני לא.אז לפני שנה היינו בסניף ואז הייתה לה ישיבת צוות והיא ביקשה שאני אחכה לה עד שהישיבה תסתיים. חיכיתי קצת ולא היה לי כוח עוד אז אמרתי לה שאני הולך הביתה אז היא אמרה לי שאין לי מה לדבר איתה יותר (ואני לא יודע למה היא ככה התעצבנה מדבר כ"כ שטותי)ובמשך חודש ניסיתי לדבר איתה, גם דיברתי עם חברות שלה, אבל היא סיננה אותי ולא ראיתי ולא דיברתי איתה מאז.
היום, כמעט אחרי שנה , אני לא יודע מה לעשות אני מת ללכת לסניף ושנדבר אבל אני לא יודע מה לעשות, איך היא תגיב,אם היא תדבר איתי כאילו כלום לא קרה ?, או מה להגיד לה שכאני אראה אותה? איך לפנות אליה.אנא תייעצו לי מה לעשות!!!
תשובה
בעזה"י
שלום,
צריך לזכור שגברים ונשים חושבים באופן שונה מאד אחד מהשניה ועל כן לפעמים יש "קצר" בגלל דבר שנראה לצד אחד כחסר חשיבות ולצד השני כמהותי מאד.
לכן באופן כללי, חשוב לדעת להקשיב ולהיות מודעים להבדלים.
שנית, דעתינו (וכמדומני כך רוב הרבנים והעונים באתר) נזהרים מאד מידידות סתם, בין בנים לבנות- והדברים ידועים ולא אאריך.
מעבר לכך, אם היא כועסת עליך, כדאי לנסות ולפייס אותה:
1. נסה לדבר אליה בעצמך. אמר לה שהדברים מעיקים עליך כבר תקופה ארוכה ומאד חשוב לך ליישר את ההדורים (אפילו אם אינכם מיודדים כבר) במיוחד שעוד מעט הימים הנוראים...
2. אם זה לא עובד, נסה להגיע אליה דרך מכרים משותפים, נסה לדבר עם חברה שלה שתנסה לדבר אל ליבה, כדי שתמחל לך.
3. לחילופין, אפשר לשלוח מכתב. היה אמיתי וכנה ותכתוב מה בדיוק אתה מרגיש. ברור מילים היטב, כמו שכתבתי בהתחלה, מושגים וניסוחים לפעמים מתפרשים בצורות שונות אצל גבר ואשה.
המטרה שלדעתי חשוב כרגע להציב: לבקש את סליחתה וליישר את ההדורים. לגבי הידידות- זה כבר שלב שאחר כך ששווה דיון בפני עצמו.
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם