שאלה
אני מיואשת מהחיים האלו!!!!!!
לא מצאתי את עצמי בהם.
החיים האלו פשוט גדולים עלי בכמה מידות!!!
אין לי דרך מוצא
אני לא יודעת כבר מה לעשות
אני לא עובדת עכשיו כי אין עבודה
לא הולך לי בזיווג
חשבתי לעזוב את הארץ בבחינת משנה מקום משנה מזל, אבל אין לי לאן
אני תוהה בכלל בשביל מה הגעתי לעולם הזה בכלל
אני לא מוצאת את עצמי בו
אף פעם לא מצאתי את עצמי בו.
לא יודעת כבר מה לעשות
פשוט מיואשת עד עמקי נשמתי
כל יום שמגיע אני אומרת אולי היום אני אראה את האור בקצה המנהרה , אבל לא
מאוכזבת מכל החיים האלו שנחתו עלי
אני חולפת לידם
האם יש לי סיכוי לצאת מהמבוך המפותל הזה שנקלעתי אליו שלא ברצון
האם אי פעם אהיה מאושרת ?
האם מישהו עבר או עובר "חוויה" דומה לשלי ?
אשמח לשמוע
תודה
נועה
תשובה
שלום נועה
ניכר כי דברייך נכתבים בכאב גדול ומתוך אמונה אמיתית שהאור נמצא אי שם, ושעוד מעט קט תראי אותו.
התחושות שאת מתארת מלמדות אותי על כוחות הנפש שיש לך ועל החיפוש המתמיד שלך אחרי הנקודות הטובות. לכי בכוחך זה והמשיכי לחפש.
עצתי המרכזית היא לשוחח בנושא עם דמות קרובה שתוכל לסייע בידך. קשה ממרחק הרשת הדמיונית לתת עצות או תשובות לשאלות מעין אלו. אין תחליף (כנראה) לעצה - 'דאגה בלב איש ישיחנה'.
בנוסף, נראה לי שטוב להציב מטרות נקודתיות למחר. לא לחשוב שכל האור וכל הטוב יבואו בבת אחת, אלא למצוא משהו אחד טוב שקרה היום, להתמקד בו, ולהודות לה' עליו.
כך ביחס למחר - להציב מטרה אחת, ולראות את הטוב שמתממש בה.
נסי לממש את עצת חז"ל - 'עשה לך רב, קנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות (לרבות את עצמך.)
בהצלחה רבה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם