שאלה
קראתי את תשובותיך הקודמות בנוגע לשאלות שנשאלו כאן על ט' באב, וברצוני לקבל בירור
אתה הדגשת שעיקרו של האבל הוא חורבן הבית, אבל דבר זה נראה לי תמוהה ממספר סיבות:
בכל מגילת איכה מצאנו אך ורק פסוק אחד המדבר על חורבן הבית עצמו ("על הר ציון שחרב") והשאר מדבר על:הזעקה על הזוועות, מצור ירושלים, לקיחת המלך בשבי, השפלות העם היהודי
ובכל הקינות לא מסופר על חורבן הבית אלא על רדיפות היהודים שהיו בגולה
יוצא מכאן שעיקרו של ט' באב הוא "ישראל לחרפה בגויים" ו"גלדה כבוד מישראל" ולכן דבר זה בטל בימינו שהרי מעטים היהודים שחסומה דרכם לא"י, ועם ישראל בימינו זכה לגאולה גדולה מאוד יותר מאשר גאולה שהיתה בחסדם של מלכי פרס ומדי והרי גם שם מצא הנביא זכריה לנכון לפסול כבר את ט' באב ("האבכה בחודש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?" ותשובת זכריה הנביא היתה שיעד את ביטולו של הצום החמישי (ט' באב)) אז הרי אין המציאות החדשה מחייבת גם אותנו לשינוי האופי של נוהג היום ?
ואם לאו, אז אין סיבה ממשית עיקרית לעליה לכותל המערבי, שהרי לפי הקינות (שיכולים היו להכיל פרקים רבים על עזרות ת"ח ות"ט, גזרת פטלורה והשואה) אין זו הסיבה העיקרית, ועליה לכותל חשובה כמו עליה לפולין, לקברי אחים וכו'
ועוד, שיש לשנות חלק ממנהגי היום הזה שהרי המציאות השתנתה: אמנם הר הבית נשאר שומם מקדושתו והוא תפוס מחולל ע"י סמל זר אבך הכבוד אשר "גלה" מישראל הושב לו, ולכן יש טעם לשנות חלק ממנהגי היום, שהדברים הנהוגים והנאמרים בט באב יהיו מסולפים אם לא יבטאו את המציאות והעובדה הזו, אין זה נכון ?
תשובה
ב"ה י"ד מנחם-אב תשס"ב
לקובי שלום!
קראתי את שאלתך המפורטת, אני מסכים לכל העובדות שציינת בשאלה, ואני יכול להוסיף עליהם בקצירת האומר.
בסוגיא במסכת ראש השנה בדף י"ח: כשיש שלום לא מתענים, בראשונים מופיעות הגדרות שונות לביטוי "שלום" חלקם אמנם מזכירים את בית המקדש, אבל חלקם מזכירים עצמאות- רש"י ,ישראל שרויים על אדמתם- רשב"א, עולה שחורבן המקדש הוא סימן ולא סיבה.
הרמב"ם הלכות תעניות משווה את חורבן בית שני לנפילת ביתר, השוואה המלמדת שלדעת הרמב"ם חורבן המקדש משמעותו המרכזית הוא אבדן העצמאות. הדברים הללו תואמים גם את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת ראש השנה ששם הוא אומר שבימי בית שני צמו בתשעה באב, ומסביר ה"שפת אמת" בחידושיו במקום שהסיבה היא בגלל שבימי בית שני לא חזרו רוב היהודים לארץ ישראל, ולא הייתה עצמאות בתקופות רבות מתוך ימי בית שני.
ולכן אני מסכים באופן עקרוני שהיה מקום בזמננו לדיון על אופיו של תשעה באב, אבל דבר זה חייב להעשות על ידי רוב גדולי ישראל מכל החוגים והזרמים המנהיגים את הציבור שמקבל על עצמו את עול ההלכה, בשום פנים ואופן לא יכול להיות שהדבר יעשה בצורה פרטית. קביעות מעין אלו חייבות להיות ציבוריות על ידי ההנהגה הרוחנית של הדור. לצערנו לא קיים גוף כזה, ואני בטוח שכשהוא יקום אם ח"ו עד אז לא יבנה המקדש, ידונו גם על עניןזה כפישרבייהודה הנשיא ביקש לשנות את צביון הצומות בתקופתו- גמרא מגילה דף ה. דעתו אמנם לא התקבלה, אבל היה כנראה דיון בנושא זה.
כל זמן שלא התקבלה פסיקה אחרת על ידי גדולי ישראל, אנו מחוייבים בכל פרטי ההלכה של תשעה באב ושאר הצומות.
מבחינה מחשבתית יש לנו על מה להתאבל, בראש וראשונה על החסרון של בית המקדש, על רוב היהודים שעדיין נמצאים בגולה, על המדינה שעדיין בתחומים רבים אינה נוהגת על פי ההלכה במיוחד בנושא המשפט והחינוך, על דם ישראל שנשפך לאחרונה כמים בחוצות ארצנו.
בצפיה לגאולה שלמה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם