שאלה
שלום וברכה,
שאלתי היא, מדוע יש עיניין מיוחד סביב כבוד דווקא לרב?
אני מבינה שצריך לכבד כל אדם שנברא בצלם אנוש!
"כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל"
כולנו בבסיסנו ומהותנו, עצם הנשמה,
אנחנו גם יחידים וגם אחד.
ומה שלא יהיה כל אחד טוב בעצם מהותו,
ולכן דרך ארץ קדמה לתורה, זה גם ללימוד וגם לביצוע-לאורח חיים.
אך לא ברור לי למה יש כבוד מיוחד לרבנים, שהרי רב, הוא יהודי מרובה בידע התורה והמצוות שמשתדל מאוד לקיים ולחיות אותם.
אך האם העיניין הוא מכיוון שהוא בעצם איש ציבור המעביר את החלק שבו הוא זכה ביהדות לעוד אחרים, ולא משאיר זכות זו אצלו?
(רב פוסק מול רב קהילה)
אשמח לתשובה מפורטת בשפה פשוטה..
כי אני מאוד רוצה להבין.
המון המון תודה מראש!
נ.ב
עוד שאלה- לגבי הטעם במים אחרונים?
אצלי במשפחה לא נוהגים ליטול בסוף הסעודות של שבת,(חצי ספרדיה, חצי אשכנזיה) אך שמתי לב שאצל ספרדים יותר נהוג לעשות זאת.
כמה שידוע לי לכל דבר בתורה יש הסבר ברמה כזאת או אחרת,
ומעבר לכך מכיוון שהתורה היא תורת חיים והיא נוגעת לכל פרט בחיינו, כדי באמת לחיות אותה, חובה עלינו להשתדל להבין ולהתכוון במעשינו...
שאלתי קרוב משפחה יקר ומבוגר מאוד,שבין היתר הוא רב לומד ומלמד קבלה, מה הטעם של מנהג זה.
אז הוא דבראשון אמר שזה מצווה ולא מנהג, ודבר שני פתח לי גמרא/ משנה וסיפר לי מס' מקרים שאומרים להסביר או לנמק את העיניין.
השורה התחתונה היתה- שמים אחרונים חובה! לא יודעת זה לא סיפק אותי או גרם לי להבין משו, ובכל זאת אני בטוחה שיש לזה נימוק מסויים שניתן להסביר לפי המקורות ומפרשיהם (אולי כמו אחרי שירותים- לניקיון)
סליחה על האריכות שבשאלה,
ושוב תודה מראש על המענה
תשובה
שלום וברכה
חובת כבודו של הרב נובעת משני כיוונים המשלימים זה את זה. ראשון בהם היא העובדה שדרך הרב אנחנו מכבדים את ריבונו של עולם, נותן התורה. הגמרא אומרת כי "את ד' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים", שהם הממשיכים את מסורת מסירת התורה בישראל, ומשה שקיבל תורה בסיני מסרה ליהושע וכך דרך כל תלמידי החכמים עד דורנו שלנו.
הסיבה השניה היא שהרב הוא המביא את האדם לחיי העולם הבא, שכן הוא מיישר את דרכו ומלמד אותו את הדרך הנכונה, ועל כן ראוי מאוד לכבדו. ההלכה אף אומרת שכבוד רב גדול מכבוד אביו, שכן אביו הביא אותו לחיי העולם הזה, ואילו הרב מביאו לחיי העולם הבא.
האם שני הנימוקים האלה מובנים ?
אכן בדברי הגמרא נראה כי מים אחרונים הם חובה של ממש. אולם, בשל העובדה שאנו אוכלים הרבה יותר בנקיות – כתבו פוסקים לאורך הדורות כי במצב הזה אין לראות במים אחרונים חובה אלא מנהג. רבים נוהגים אותו ורבים לא נוהגים אותו. בכל מקרה, נראה כי אם ידיו של אדם מלוכלכות – ראוי שישטוף אותן וינקה אותן קודם שיברך ברכת המזון.
כל טוב