שאלה
שלום וברכה!
לאחרונה אני נכנסתי למצב של חילופי מצב רוח,ודכאונות ובכי...
אני בחורה דתיה משתדלת להתחזק ולשמור מצוות וצניעות
אני עוד מעט בת 17 לפני חצי שנה פחות או יותר היה לי חבר קשר שאיני יודעת להגדיר אותו מבחנה רגשית הקשר היה בנוי על אהבה גדולה ושנינו חיכינו שיעבור הזמן ונתחתן ונבנה משפחה ביחד. לאחר זמן הבנתי שאם זה צריך לקרות זה יקרה והעדפתי להפרד מאותו בחור כי העתיד שלנו ביחד הוא סימן שאלה ועדיף לא לקחת סיכונים...היינו בקשר הזה שנה.
כרגע אחרי הפרידה אני מבינה שאני ואותו בחור לא מתאימים כי אנחנו כמעט אותו גיל ואם יקרה משהו זה בעתיד הרחוק כי הוא לא יהיה מוכן להתחתן מוקדם ואני מוכנה להתחתן מוקדם מבחנה נפשית ואני לא רוצה לבזבז ולחכות ארבע שנים אחרי שירות למשהו שלא בטוח יקרה.
בקיצור מה שקורה לי כרגע אני פשוט מצטערת על הקשר הזה! כי אנחנו לא שמרנו נגיעה והגענו למצבים אינטמיים (לא קיימנו יחסים חלילה) אבל עדיין זה מספיק לי.
ואני פשוט כל יום בוכה וכרגע אני שומרת נגיעה ונזהרת. ואני בוכה כל יום וזה מדכא אותי לחשוב על הדבר הזה אני מרגישה סוג של מלוכלכת כאילו הרסתי לעצמי משהו אני לא יודעת מה לעשות אני מתביישת בעצמי.כרגע אני יודעת שהבחור הבא שאני איהיה איתו בקשר זה יהיה אך ורק בעלי בע"ה . וזה פשוט מכניס אותי לדכאון כל "העבר" הזה! מה אני אמורה לעשות?
תשובה
בס"ד
שלום לך,
אני לא רואה סיבה לבכות על העבר.
ראשית, קיבלת החלטה אמיצה ואמתית, הנכון בודאי הוא לבנות את עצמך לקראת קשר של קיימא, ואם לא תשקיעי בעצמך, בן זוגך יקבל רק "חצי" ממך.
שנית, החזרה בתשובה נוסכת על האדם רוח של נחישות בעבודת ה' וכן גם חן של שפלות ועוד. כך שבהחלט לא יצאת "מופסדת לגמרי ובמידה רבה בחורים רבים יודעים להעריך את כוחות הנפש הנדרשים על מנת לחזור בתשובה.
התחושה שלי היא שהכאב המרכזי נובע מכך שהציור הפשוט של החיים התלכלך במקצת, אבל לקב"ה ציורים רבים ומבלי ספק, ימצא גם אחד כזה המתאים לך, ואני סומך עליו (וגם עליך) שהוא לא יהיה בחירה של אין ברירה.
אם יש עוד משהו שאני יכול לעזור בו, את מוזמנת לפנות אלי:
eyfy156@gmail.com
בשורות טובות
אליהו