טיפ מכספי מעשר

שלום
[לא] (ואני מעתיק לך הסבר מתשובה לשאלה דומה).
על ידי נתינת מעשר כספים אנחנו מקיימים חלק ממצוות הצדקה (שלכל הדעות היא מצווה מהתורה)יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים [לצדקה לעניים], והטוב ביותר לעניים לומדי תורה, ואסור להפנותם לשאר צרכי מצווה, כמו בניית בית כנסת (מהרי"ל כמובא ברמ"א יו"ד רמט, א). ויש אומרים שמותר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה, כמו בניית בית כנסת או קניית ספרים לבית הכנסת (מהר"ם כמובא במהרש"ל וש"ך רמט, ג). אך אם זה שהתחיל להפריש מעשר קיבל על עצמו ליתנו לעניים, לכל הדעות אסור לו לתת אותו לשאר צורכי מצווה.

והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה.

לגבי סדרי עדיפות בצדקה העיקרון הראשון הוא שיש להקדים את היותר אביון, היינו יותר נצרך לעזרה ולכן יש להקדים הנצרך למזון על פני הנצרך ללבוש, ואת הנצרך ללבוש על פני הנצרך לרהיטים. העיקרון השני: " מֵאַחַד אַחֶיךָ", את מי שנחשב יותר אַחֶיךָ - צריך להקדים. לכן הורים קודמים לבנים גדולים ( אך כשאפשר צריך לפרנס אותם מכסף אישי ולא מכספי צדקה )בנים קודמים לאחים, אחים קודמים לדודים, ודודים קודמים לבני דודים. העיקרון השלישי: " בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ", עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת. כשיש התנגשות בין שני עקרונות, העיקרון הראשון קודם לשני, והשני לשלישי

גם חבר טוב נחשב כקרוב שיש להקדימו. וכן קירבה רעיונית נחשבת קירבה, ולכן אדם הרוצה לתרום לישיבות, מפני שרבים מתלמידי הישיבות נחשבים בשנות לימודיהם בישיבה כעניים, ראוי שיקדים ישיבות שקרובות להשקפת עולמו על פני ישיבות הרחוקות מהשקפת עולמו.

וברוך ה´ בזמנינו נתמעטו מאוד העניים, וגם במדינת ישראל תוקנו מספר חוקים המסייעים מאוד למשפחות שבמצוקה. ולכן כתבו ואמרו גדולי דורנו, שבדרך כלל הצדקה המעולה ביותר כיום, היא תרומה לישיבה. שעל ידי זה מחזקים את הצד הפנימי הרוחני של ישראל. ועוד, שהבחורים הלומדים בישיבה נחשבים לעניים, מאחר שמצד אחד הם עדיין לא הספיקו לבסס את מעמדם הכלכלי, ומן הצד השני מאחר שהם מבוגרים הוריהם אינם חייבים לפרנסם ולהחזיקם.

צריך לדעת למי לתת צדקה וכיצד לתת צדקה. שכן עיקר מגמת הצדקה לסייע לאחינו להתקיים בכבוד, ולכן המעלה הגדולה בצדקה היא לסייע לו באופן כזה שאחר כך שוב לא יהיה נזקק לצדקות אלא יוכל להתקיים בכוחות עצמו ואף לסייע לאחרים. למשל, המסייע לעני להקים עסק שעל ידו יוכל אחר כך להתפרנס בכבוד - מקיים את מצוות הצדקה המעולה ביותר (שו"ע יו"ד רמט, ו).

עזרה ללימוד מקצוע
כיום, רוב הפרנסות הטובות כרוכות בלימודים אקדמאים. בחורים ממשפחות עניות, שאין ביכולתם לממן לעצמם את לימודיהם, ימשיכו, על פי רוב, לחיות כהוריהם חיי דוחק ועוני. הם יעבדו בעבודות פשוטות, יקבלו שכר נמוך, וסכנת הפיטורים תמיד תרחף מעל ראשם, מפני שהמעסיקים אינם תלויים בעובדים הפשוטים, ועל כן אינם צריכים להבטיח את מקומם. נמצא אפוא, שהמסייע ביד בחורים עניים אלו ללמוד מקצוע טוב, כדי שיוכלו אחר כך לפרנס את משפחתם בכבוד - מקיים את מצוות הצדקה במדרגה הגבוהה ביותר.

חובה להוסיף, שעם כל הכבוד לחיי העולם הזה, חיי עולם הבא חשובים יותר. ולכן צריך להשתדל שנתינת העזרה ללימודים אקדמאים תהיה דרך מסגרת שמעודדת, בנוסף ללימודים האקדמאים, גם לימוד תורה, כדי שההתפתחות תהיה שלימה, בקודש ובחול. דוגמא לארגון כזה תוכלי לראות באתר שילובים

מזה 11 שנים פועלת תכנית "שילובים" בישיבת הר ברכה, תוכנית ייחודית לבוגרי צבא המעוניינים לשלב לימודי תואר אקדמי עם לימודים תורניים בבית מדרש. ומיועדת גם לסטודנטיות.
מטרות התכנית:
תמיכה ועידוד של תלמידי ישיבה ואברכים לרכוש תואר אקדמי מוכר ולהשתלב במעגל העבודה.
העלאת הרף הסוציו-אקונומי בקרב בוגרי הישיבות.
מתן אפשרות לבוגרי צבא, ללא עבר תורני, להשתלם בלימודים תורניים במקביל ללימודים באקדמיה.
התוכנית כוללת ועייני באתר התכנית

http://www.ariel.ac.il/special/shiluvim

יש אפשרות לתרום לארגון זה דרך כרטיס אשראי

https://forms.yhb.org.il/donation/


ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה ועיינו בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=384