שאלה
fכבוד הרב
תודה על תשובתו אך לעניות דעתי הפואנטה הוחמצה . מטפלים שונים מבטיחים חד משמעית שאין צורך בבדיקה רפואית כי הם באמצעות כלים שונים עומדים על מצבו הבריאותי של המטופל . יתרה מזאת לדידם בדיקה רפואית אינה רלבנטית . . חלק מהמטפלים פונים לרבנים ומקבלים לטענתם אישור להתחיל לטפל כבר בראשית לימודיהם .: בקשב וריכוז בקוציאינג לנישואין טיפול זוגי משפחתי ומה לא . לכל הבעיות הללו קיימים מומחים שבילו את מיטב שנותיהם בלימודים אקדמאיים ארוכים והוכשרו לכך והנה מופיע קואוצר עם תעודה מאיזה מטפל טלביזיוני ומקלקל במקום להועיל למידה של מספר שעות אינה מכשירה אדם לטפל בבעיות נפשיות או גופניות . הנזק שנגרם הוא חמור ואינו דומה לאישור נוטריון על מסמך כלשהו . אני חוששת שהתופעה היא ממש מסוכנת . אי אפשר להתיר לאדם למצוא פרנסתו משבר של השני והרבנים חייבים לצאת בקריאה להפסיק את לבלוב הההבל . יתרה מזאת ריח של עבודה זרה נודף מחלק מהנושאים . ואי אפשר לפטור זאת בפרנסה של יהודי . מישהו צריך לחקור את הנושא לעומק . בקיצור לא קבלתי תשובה לשאלתי הקודמת
תשובה
שלום לך,
צר לי אם לא הסברתי את עצמי באופן מספיק ברור - לדעתי התייחסתי לשאלתך ואני חושב שהתשובה היא זו שאינה מספקת אותך כי אני חושב אחרת מציפיותיך.
אנסה להסביר:
1. לאדם יש כוח ושכל להבחין בין טוב לרע.
הוא צריך להחליט לאיזה מטפל לפנות ואם משהו רוצה לסמוך על מטפל המספר כל מיני דברים על האדם לבדוק - זה חלק מהבחירה החופשית של כל אחד.
אין לנו להתערב אם החולה יטפל תרופות או בהקרנות או או להבדיל בסגולות ובכוסות רוח ולחשים שונים ומשונים. עליו להחליט בשכלו.
גם אם מספרים לו סיפורים - שילמד לבדוק (כמו שבמסעדה אדם בד"כ אינו אוכל סיפורים אלא רוצה תעודה חתומה מרב מוכר ולפעמים גם מתקשר למשגיח לברר פרטים)
2. אני חושב שהחברה בישראל הרבה יותר מידי מתערבת בחיי הפרט וקובעת כל מיני אישורים וחסמים לבעלי מקצועות שונים ומשונים. אין שום סיבה שהשלטון המרכזי יתערב כל כך הרבה כפי שהוא עושה זאת היום.
אם אנשים תמימים מתפתים לכל מידי דברים - שיהיו בריאים.
3. בהרבה תחומים איני בטוח שלימודים אקדמיים של שנים רבות הם ערובה להצלחה. האם המורים בעלי התואר מצליחים יותר מאשר המורים בקום המדינה או בתקופת ה´עליה השניה´ ללא לימודים אקדמיים ותארים וכד´.
אני רואה גם הרבה חסרונות בלימודים אלו שמפתחים אסכולות ולעיתים קרובות מקבעים את החשיבה.
4. אם יש "ריח עבודה זרה" כדבריך - צריך לבדוק כל מקרה לגופו. בכל מה שבדקתי לא מצאתי עבודה זרה.
נכון שאסור להתרפא בעבודה זרה ולדעות רבות גם בפיקוח נפש אולי אפילו קניית תרופות בכנסיה וכד´ - אולם גם כאן אין אנו אוסרים על הציבור אלא מלמדים וכל אחד יעשה כפי שהוא מבין.
5. בכל מקרה זה בעיני זה בודאי לא תפקידם של הרבנים.
כל רב שנשאל עונה לשואל לפי מה שהוא חקר ולמד, או שאומר לו שאינו מבין בענין/אין לו את הכלים לחקור.
חכמים למדו אותנו שכל חולה צריך ללכת לרב כדי שיתפלל עליו. ההליכה לרופא היא אחרי שהחולה התפלל על עצמו ובמחלות קשות אחרי שהלך לבקש מהרב שגם הוא התפלל עליו, ואולי גם יראה לו דרכי תשובה. אין הרב במקום הרופא כמו שהרב מתפלל שליהודי תהיה פרנסה אבל זה לא במקום שהיהודי ילך לעבוד.
ובד"כ יהודי מוצא מקום עבודה בעצמו וכך גם ימצא את הרופא או המרפא המתאימים לו. ויש מי שעובד קשה ובסוף החודש מגלה שעבד אצל נוכל וכך גם בתחומים אחרים אולי חשובים יותר.
מקווה שדברים יותר ברורים גם אם הם אינם מוסכמים עליך
דוד לוי
098987548