שאלה
בס"ד
שלום רב!
שמי שושן ואני נשוי מזה כשנתיים וחצי.
כשהתחתנו- אשתי ואני היינו פחות או יותר באותו כיוון מבחינה רוחנית.
במשך הזמן, אשתי החלה לשנות כיוון ולהקפיד פחות על עשיית מצוות וקיום ההלכה, כמובן, שכיוון שאני בעלה ולא מחנך שלה, השתדלתי בכל מאודי (ולעיתים זה קשה) לא להעיר ולנסות להבין את המקום שלה וממה נובע השינוי שחל בה. (היא הפסיקה כמעט להתפלל, לברך, ליטול ידיים- הדוגמאות לא ניתנות כביקורת חלילה, אלא רק ע"מ לסבר את האוזן)
למיטב הבנתי, היא הרגישה מעט חנוקה במערכת קיום המצוות הקודמת וכעת היא מרגישה צורך "לשחרר", יכול להיות שבסוף תעשה את הקפיצה ותקפיד על ההלכה ממקום עמוק יותר ויכול להיות שלא.
אני מעולם לא הייתי בחו"ל, (גם לא בפולין), הדבר לא נובע מהקפדה הלכתית (שעפ"י מה שחקרתי ולמדתי אינה רלוונטית לימינו) אלא ממקום נפשי, אני ממש מרגיש קשור לארץ ולא רוצה לעזוב אותה, אני חושב (ואולי אני טועה) שארגיש פחיתות בקדושה אם אטוס לחו"ל, אני מרגיש קשר מאוד מיוחד לארץ ישראל ולא רוצה לעזוב אותה.
לאשתי יש חלום, שסיפרה לי אותו מעט אחרי שהתחתנו והוא לטוס לחו"ל, חשוב לה "לשחרר", להיות לתקופה של חודש ללא "דאגות", מבלי לתת דין וחשבון לחברה או להורים שלה, לבנות איתי ביחד ממקום משוחרר, משהו מיוחד בנסיעה של כחודש לחו"ל.
אני מהטעם דלעיל לא מעוניין בכך- ואני לא יודע מה לעשות, הרי שלום הבית קודם להרגשה הפנימית שלי אך מצד שני אשתי אמרה לי, שאמנם יהיה לה מאוד קשה אבל אם אומר לה שאני לא מעוניין שנצא לחו"ל אז לא נצא, אנחנו מדברים ממקום פתוח ומבין מחד ומאידך היא לוחצת שנצא.
מה הרב ממליץ לנו לעשות?
תשובה
שלום וברכה
מכתבך עדין ויפה ורגיש.
אני חושב שאני לא יכול לתרום לכם דבר.
אתה מספר היטב את הסוגיה הזוגית שביניכם, ופעמים רבות בני זוג נתקלים במציאות כזו, שרצונותיהם אינם עולים בקנה אחד, והם פותחים בריקוד משותף, עד שהרגליים מתואמות ביניהם, והם מוצאים את הדרך כיצד לפעול ביחד. לעתים זה מוותר, לעתים אחר, לעתים מוצאים פשרה, לעתים פיצוי, ועוד אין ספור מפגשים באמצע.
אף אחד לא יכול לעזור מבחוץ לריקוד הזה, רק אתם.
אני יכול רק להציע כי כיוון שהדבר חשוב לה מאוד מאוד, עשה מאמץ גדול לבוא לקראתה, ולא זו בלבד, אלא שהיא רואה בכך גאולת רצונותיה בשלב הזה. זה גם יהיה מבוא לאפשרות שדברים שחשובים לך מאוד מאוד ייעשו על ידה, והיא תרקוד לקראתך. זו רק הצעה אחת מבין שפע האפשרויות שעומדות בפניך. דרך זו חביבה עלי כי קודם כל אתה נסוג ופותח את הלב לקראתה ולקראת שאיפותיה, ואז מגיע היום שהיא תעשה זאת למענך, ואין דבר יפה יותר מכך.
כל טוב והרבה שמחה